הנתונים שמסר אתמול ראש שירות הביטחון הכללי נדב ארגמן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהחלט מרשימים. ירידה של 50% במספר הפיגועים בשנת 2017 וסיכול של יותר מאלף כוונות או תוכניות לפיגועים, מעידים כי השב”כ הצליח לפתח כלים, בעיקר בתחום הסייבר, שהם ייחודיים לישראל.

לא בכדי עשרות ראשי ארגונים עמיתים מאירופה, אסיה ואפריקה מבקשים ללמוד מהידע והניסיון של השב”כ. בעיקר הם מבקשים ללמוד כיצד הצליח השב”כ לפתח יכולות לניטור האינטרנט ומכלול הרשתות החברתיות, שהופכות הן בישראל והן בעולם לפלטפורמות גיוס, לאינדוקטרינציה טרוריסטית ולתאי וידויים לפני ביצוע ההתקפה.

למרות הירידה בפיגועים, הוסיפה והתעצמה בשנה האחרונה מגמת המפגע הבודד, שפועל בהשראת הרשת ומתוך חיקוי של אחרים, אך בלא שיוך ארגוני וללא פקודות ממפקדה שמשגרת אותו. זו גם הדאגה הגדולה באירופה, עם קריסת המדינה האסלאמית בסוריה ובעיראק ושובם של אלפי לוחמי ג’יהאד, מאומנים וחדורי להט דתי לארצות מוצאם. מכאן גם רצונם של שירותי הביטחון המערביים ללמוד מהשב”כ איך מצליחים לנטר, לאתר ולסכל מפגעים.

אך יש הבדל אחד מובהק בין כאן לשם. השב”כ פועל בגדה ללא מגבלות חוקיות של פגיעה בפרטיות. באירופה, המגבלה החוקית והחשש מפני פגיעה בזכויות הפרט הן המכשול הגדול להצלחה במאבק בטרור.

אבל השב”כ אינו מאותגר רק עם טרור “המפגע הבודד”. בשנה החולפת הוא התמודד גם עם הטרור “המסורתי” - תאים מחתרתיים המוכוונים על ידי מפקדות חמאס שיושבות בעזה, בלבנון ובטורקיה, שעליהן אחראי מספר 2 בארגון, סלאח אל ערורי. תאים אלה מנסים להוציא אל הפועל פיגועים בגדה המערבית. ב־2017 נחשפו 148 חוליות חמאס בגדה. הנתון מעיד על ההאצה בתוכניות של מפקדות חמאס לבצע פיגועים בגדה.

תוכניות אלה כללו פיגועי התאבדות, שימוש במטענים כדי לגרום לריבוי נפגעים וחטיפת חיילים ואזרחים בגדה, בירושלים ובישראל. סיכול כוונות אלה הוא אולי ההישג החשוב ביותר, שעולה אף על סיכולי טרור הבודדים, וזאת בגלל פוטנציאל הנזק שלהם. אם חמאס היה מצליח לממש בהצלחה אפילו אחוז קטן מתוכניותיו, אפשר שישראל הייתה מוצאת עצמה במציאות ביטחונית אחרת, שהייתה מגבירה את סכנת ההידרדרות למלחמה.

סכנת המלחמה לא חלפה. בשב”כ וגם בצה”ל מדברים שוב ושוב על השקט המתעתע. הסיכולים יוצרים תחושה של רגיעה, אך השטח רוחש. חמאס ממשיך לתכנן פיגועים, בודדים ימשיכו לרקום תוכניות להיות שאהידים וההתראות מפניהם ימשיכו לזרום לחדרי המבצעים של השב”כ. במצב שבו שני הצדדים איבדו כל רצון לחדש את המשא ומתן המדיני, כל פיגוע טומן בחובו נפיצות גדולה.