פרסום המלצות המשטרה הביא לחידודם של יחסי הכוחות במערכת הפוליטית. ראש הממשלה הפנה את חציו כלפי ראש מפלגת יש עתיד יאיר לפיד והכתיר אותו כמתחרהו העיקרי. בכך נתן גושפנקה פומבית ליחסי הכוחות באופוזיציה המשתקפים גם בסקרים השונים בין המחנה הציוני לבין מפלגתו של לפיד.



הבריחה של לפיד מהשמאל הצליחה לו. ניסיון הבריחה של גבאי, לעומת זאת, הותיר אותו בשלב זה קירח מכאן ומכאן. השמאלנים ברחו למרצ, אנשי המרכז - ללפיד. השמועות אומרות שציפי לבני, שידעה כבר כמה מעברים פוליטיים בחייה, בוחנת אף היא אפשרות להתנתק ממפלגת העבודה. ימים יגידו. בינתיים אין חולק על כך שמפלגת העבודה איבדה גובה.



לא ניתן לומר כי גבאי אינו עובד. הוא חורש את הארץ ונפגש הן עם קהל המצביעים המסורתי של מפלגת העבודה והן עם קהל חדש בערי הפריפריה וערי מרכז לווייניות. אלו הן אותן ערים שגם לפיד פוקד באינטנסיביות וביכולת רטורית מרשימה שקשה להתחרות בה. היתרון היחסי של לפיד ניכר גם במישור הרעיוני.



לפיד השתלט על נושאי הקונצנזוס הרחב בגוש המרכז, ובהם ניקיון כפיים וטוהר מידות, שמירה על גושי ההתנחלויות, מסורתיות־לייט והתנגדות לכפייה דתית והצהרות על מסחר מתון בשבת. בכל אלו מרכולתו של גבאי אינה אטרקטיבית. ועדיין הסיבה שמפלגת העבודה אינה מתרוממת אינה לפיד או לפחות לא רק לפיד.




רה"מ הכתיר אותו כמתחרה העיקרי, לפיד. צילום: מרק ישראל סלםרה"מ הכתיר אותו כמתחרה העיקרי, לפיד. צילום: מרק ישראל סלם




המפלגה הייתה אמורה להוציא אלפים לרחובות




הסיבה היא היעדר הרוח. בשבוע שבו המשטרה מפרסמת המלצות להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בגין שוחד ועוצרת כמה ממקורביו בתיק 4000 (בזק), כיכרות הערים היו צריכות לסעור מהפגנות. מפלגת אופוזיציה חפצת חיים, בוודאי כזאת עם תרבות פוליטית אקטיביסטית כמפלגת העבודה, הייתה אמורה להוציא לרחובות אלפי אנשים בקריאה לנתניהו להכריז על נבצרות. ההתקפה הבוטה של מקורבי נתניהו, ובכלל זה יו”ר הקואליציה דודי אמסלם, על מערכת אכיפת החוק, תוך ערעור הלגיטימציה הציבורית שלה, הייתה צריכה להיענות בקמפיין אופוזיציוני זועם שלא היה מותיר ספין אחד מבית היוצר של הליכוד שאינו מנוטרל. במקום זאת, נתניהו קיבל על מגש של כסף כמה דיוני אולפן רגועים יחסית בערוצים השונים, ציוצי תוכחה בטוויטר ובעיקר שתיקה שמאפשרת לו לשייט בנינוחות יחסית ולנהל את המדינה עד לסיום עבודתו של היועץ המשפטי לממשלה, נניח בעוד כשנה.



גבאי מצוי בימים אלו במערכת יחסים מתוחה עם ראשי הסניפים השונים של המפלגה המבקשים לשמר את כוחם המסורתי. האנרגיה שלו אינה מנווטת למקומות פרודוקטיביים. במקום לנסות למגר את מעמדם בוועידה, מוטב היה לו להשקיע אנרגיה בהמרצתם להלהיט את הציבור. אם היה מרים את הראש, היה נוכח לראות כמה מאבקים חברתיים בוערים וחשובים מצויים בשטח. מאבקים המוזנחים על ידי ממשלה זחוחה, זוכים להתעלמות ממפלגת יש עתיד וממתינים למנהיג חסר מחויבות לבעלי הון נצלנים, שיציע להם תקווה.