אוגדה 252 הפכה בשנתיים האחרונות לאחד הכוחות החשובים בהקשר של לחימה עתידית ברצועת עזה. זוהי אוגדת המילואים הזמינה ביותר שבידי מפקד פיקוד הדרום במידה שמתפתחת הסלמה מהירה ברצועה, שדורשת כוחות מתמרנים להפעלה כמעט מיידית. לעומת אוגדת עזה, שבעת חירום תתרכז במאמץ להגן על התושבים ועל הריבונות הישראלית באזור העוטף, אוגדה 252 - המורכבת משתי חטיבות חי"ר ומשתי חטיבות שריון - אמורה לתמרן פנימה לתוך השטח ולהוות כוח התקפי משמעותי לצד הצבא הסדיר.



תת־אלוף סער צור סיים את כהונתו כמפקד האוגדה בשבוע שעבר. הראיון שערכנו איתו מאפשר לקבל הצצה נדירה לשינוי התפיסה של צה"ל לעימות הבא מול חמאס, הפעם מהזווית ההתקפית, ולמה שיתרחש בקרבות ברצועה: חזרה לשורשים, לתפיסות בסיסיות של פגיעה מקסימלית באויב ובתשתיות, לתורות לחימה פשוטות ומוכרות, או כמו שבחיל השריון אוהבים להגיד בקשר - התקפה־התקפה־סוף. זו תהיה משימה שתכליתה פשוטה: להשמיד כמה שיותר כוחות אויב בזמן הקצר ביותר.



"תוך שעות אני מוכן לקרב"



תא"ל סער צור, נשוי ואב לשלושה, מתגורר ברמת גן. את כל השירות שלו, עד תפקיד מג"ד, ביצע בשריון בחטיבה 188. דווקא כקצין שריון הפך לסמח"ט חטיבת בנימין ולאחר מכן, באופן יוצא דופן, גם לקצין האג"ם של האוגדה, תפקידים ששמורים בדרך כלל לקציני חי"ר. בהמשך חזר לחטיבת בנימין כמח"ט בתקופה מורכבת מאוד. הוא הספיק לפקד על חטיבת מילואים עד קבלת התפקיד הנחשק של מח"ט 401, שאותה הוביל בלחימה בעזה בצוק איתן. לאחר סיום תפקידו מונה לראש מחלקת תכנון וארגון בזרוע היבשה.



בקריירה המגוונת שלו היה שותף צור לשינויים הגדולים שחלו בזרוע היבשה ובתפיסות הלחימה, והוא נחשב כיום לאחד מקציני השדה המובילים בצה"ל. אמירותיו בנושא העימות בעזה אינן מגיעות מתוך התלהמות. מבחינתו, בדיוק לאתגר הזה הוא מוביל את האוגדה, שבעברה לא באמת נספרה ורק בשנים האחרונות שונה ייעודה לעימות בעזה ולא בסיני. רמת כשירותה עלתה בהתאם. עד לאחרונה מי שפיקד על האוגדה גם פיקד על בסיס האימונים מל"י שבצאלים, יחד עם המטה שלו. זה לא כל כך עבד ורמת הכשירות של האוגדה נפגעה בהתאם. אלוף רוני נומה היה הראשון שזיהה שהתוכניות האופרטיביות של האוגדה למלחמה בסיני אינן רלוונטיות. תא"ל מיקי אדלשטיין, שהחליף אותו, העמיק את העיסוק בעזה. תא"ל צור כבר הוביל להפרדה מוחלטת בין בסיס האימונים לאוגדת המילואים, אף על פי שעדיין פיקד על שניהם במקביל.



צור: "כשהגעתי לאוגדה וביקשתי מהקמ"ן מודיעין על עזה, הוא ענה לי שאין לו מודיעין כזה ושהוא עוסק בתרגילים במל"י. גם שאר המטה היה עסוק באימונים בצאלים. כאשר היה לאוגדה תרגיל גדול, כולם נרתמו, אבל ברור שהתוצאות והכשירות היו בהתאם".



הרמטכ"ל גדי איזנקוט קיבל החלטה לפצל את החיבור בין בסיס האימונים הענק לאוגדה, תהליך שמושלם עכשיו, כאשר צור סיים את תפקידו כמפקד האוגדה אבל ימשיך לפקד על בסיס האימונים.



בחזרה לעזה. "עזה בשגרה אינה עזה בחירום", אומר צור. "אנחנו לוקחים את הקיים מאוגדת עזה ומפיקוד הדרום, אבל המיקוד שלנו שונה לחלוטין מזה של אוגדת עזה. המנהרות ההתקפיות של חמאס אינן מעניינות אותי. אותי מעניין מנהור הלחימה של חמאס בתוך הרצועה. מדובר בעולם אחר לחלוטין".



כוח של אוגדה 252. צילום: דובר צה"ל



מהם היתרונות המובהקים של האוגדה על פני יחידות אחרות בעימות עתידי בעזה?


"באוגדה שלי יש יתרונות ייחודיים. אני מוכן למלחמה. האוגדה שלי מקובעת לקרקע, היא ממוגנת, אני רק מעלה את השאלטר, מדליק כמה פלאגים, וכל האוגדה כבר עובדת".



וזה לא היה המצב קודם, ברמת הכשירות והמשאבים?
"היום מדובר באוגדה ללחימה בזירת עזה, זה הייעוד שלי. אני נמצא במרחק קצר מהרצועה. המפקדה לא צריכה לזוז לשום מקום. אני מגייס את האנשים במחסני החירום, ותוך שעות אני מוכן לקרב. לא תלוי בהובלות, חיילים מגיעים לימ"חים, עולים על הטנקים ונוסעים. אמרתי למפקד פיקוד הדרום שעוד לפני שהוא מצליח לרכז את החטיבות הסדירות מרחבי הארץ, האוגדה כבר תגיע לגדר".



בשנים האחרונות נראה שהצבא אכן שינה את גישתו כלפי האוגדה, שבעבר נחשבה מפקדה משנית ברמת חשיבותה. כמות התרגילים הגדולה שערכה בשנה האחרונה והעובדה שדווקא בה בוצעה ביקורת מטכ"לית, לאחר שנים רבות, מבשרות על השינוי.



למה בדיוק אתם נערכים בתוכניות המבצעיות?


"קודם כל אני נערך להתקפה ולא להגנה. אני מנתח את האויב דרך שלושה פרמטרים מרכזיים: 1. הרקטות של חמאס יהיו הרבה יותר מדויקות וכבדות, ומדובר באתגר משמעותי גם לכוחות המתמרנים. חמאס ינסה לפגוע בהם ובשטחי הכינוס. 2. תחום המנהרות ההגנתיות של חמאס הרבה יותר מפותח. גם אם אוגדת עזה תסגור את המנהור ההתקפי שלו לעבר ישראל, הוא ישתמש במנהרות הקיימות מתחת לבתים ובשטחים הפתוחים וגם בפיצולים של המנהרות ההתקפיות שיושמדו, לתוך מרחב הלחימה שנילחם בו. 3. הדבר המשמעותי ביותר זה המעבר שלהם מתחת לאדמה".



מה נמצא במרכז התפיסה המבצעית שלכם?


"הציפייה שלי היא שבמספר ימים בודדים נכריע גדוד של חמאס. הכרעת גדוד מבחינתי משמעותה השמדת מרבית האויב והתשתיות שלו בתא שטח תחום. אנחנו באים בעוצמה עם הרבה מאוד סד"כ מול כוח קטן יותר של האויב".



אתה חושב שהיום אנחנו ערוכים טוב יותר לפגוע בתת־קרקע של חמאס, לעומת המחדלים שהתגלו בצוק איתן?


"אנחנו נהרוג אותם בתוך המנהרות, מרמת חיל האוויר ועד מטען החבלה שהלוחם שלי יזרוק פנימה לתוך הפיר. אני בטוח שאחרי שנתחיל לפוצץ להם את הפירים, או שהם ימותו בפנים או שהם ייצאו החוצה כי הם לא יוכלו לנשום, ואז נשמיד אותם".



מדוע זה לא קרה בצוק איתן?


"כי הפעם אני הולך להתקפה ולא להגנה. המשימה שלנו היא קודם כל להשמיד כמה שיותר מהאויב ואחרי זה לפגוע בתשתיות שלו, על פי תא השטח שהוגדר לאוגדה. המטרה היא לא לשהות בשטח או לכבוש אותו, אלא לפגוע בהם כמה שיותר בזמן הקצר ביותר. זה מה שנעשה בעימות הבא".



אתה אומר שהמנהרות שלהם יהפכו למלכודות מוות, מיתרון לחיסרון?


"חד־משמעית, לא יהיה ניתן לסבול את השהייה בפנים. אנחנו מבחינתנו מפוצצים את הפיר, מורידים דחפור, סוגרים את הפיר וממשיכים למשימות ההתקפיות ופשיטות על הכוונה מהמודיעין. אין לנו כל כוונה להתעכב. אוגדת עזה תגן חזק למנוע כניסה לשטח שלנו ופגיעה בריבונות ואנחנו ואוגדות אחרות ניכנס חזק פנימה. אותי לא מעניין מה קורה מאחור. יש גבול גזרה ואני מסתכל קדימה".



ועדיין מדובר בשטח רווי אוכלוסייה.


"מדובר באתגר קבוע ומורכב, אבל אנחנו מאמינים שהאזרחים יתפנו מאזורי הלחימה, בטח לאחר שנדגיש את העניין הזה לאוכלוסייה המקומית. בצוק איתן למשל התפנו כ־97% מהתושבים בבית חאנון. אני לא ראיתי אזרחים שם, כך שפינוי אוכלוסייה זה כלי שנשתמש בו גם בפעולה רחבת היקף".



מנהרת טרור שהושמדה על ידי צה"ל, ארכיון. צילום: דובר צה"ל



"לא נישאר שם 50 יום"



תא"ל סער צור מפגין במהלך הראיון ביטחון רב בכך שלוחמי המילואים יגלו עליונות ברורה על לוחמי חמאס. הוא משוכנע שרמת הכשירות, האימונים וההתאמה האופרטיבית יעשו את ההבדל בעימות הבא: "אני חושב שבכל נקודה אנחנו יותר טובים מהאויב, חטיבות שלי ביצועו תרח"טים מלאים באש. עשיתי את זה על מנת לספק ללוחמים ביטחון. אין לי ספק שנהיה עדיפים על האויב בכל מפגש בשדה הקרב. חיילי המילואים השתמשו באימונים בציוד המעודכן שהותאם ללחימה באזור רווי במנהרות. לוחמי חטיבות המילואים לא ייכנסו לתוך המנהרות (פעולות שבהן מאמנים רק יחידות מיוחדות) אבל יידעו לתת את הפתרונות שמאפשרים לחימה רצופה מעל התווך התת־קרקעי".



להערכתך, כמה זמן יידרש לכוחות שלך להשמיד גדוד חמאס, ומה היקף הכוחות שיידרש?


"אנחנו נגמור אותו בימים ספורים, נגיע בסדרי כוחות גדולים מאוד. אין מדובר באויב שממתין לי על הקרקע, לכן אני משקיע כוחות גדולים יחסית מול הכוח שלו. אני רוצה להכריע אותו כמה שיותר מהר. אנחנו מבינים שלא נישאר שם 50 יום. אנחנו רוצים לספק תוצאות בתוך ימים ספורים".



במקביל תטפלו גם בירי הרקטי לעבר ישראל?


"בוודאי, בכל מקום שהכוחות יהיו בו נפגע בתשתיות האויב, ברקטות ובאמצעי השיגור. אנחנו יודעים היום טוב יותר היכן מרחבי השיגור, ובזמן אמת נראה את הדברים. האמצעים שלנו מאפשרים היום סגירת מעגלי אש בזמן קצר מאוד".



על פי התמונה שאתה מתאר, לחימה מהסוג הזה לא אמורה להגיע לכמעט חודשיים, כפי שהיה בצוק איתן.


"אנחנו מעריכים שנכריע את האויב במהירות יחסית, ואנחנו נלך קודם כל על המקומות החזקים של האויב".



בשדה הקרב המודרני של לחימה בין כוחות אסימטריים, כמו צה"ל וחמאס למשל, עדיין יש יכולת לפגוע במרכזי כובד? פגיעה ביעדים שיכולים לגרום לקריסה מהירה של האויב?


"אין ספק שפגיעה בבכירים זה מרכז כובד, לפגוע במג"ד או במח"ט שלהם זה מרכז כובד, אבל אם זה אומר להוביל לקריסה של האויב, ממש לא נראה לי. היום כשאנו מדברים על מרכזי כובד, אנחנו מדברים על דברים קטנים יחסית, אבל מה שחשוב זו המסה של הפגיעה. צריך לפגוע בהיקפי כוחות כמה שיותר גדולים ולתת מכה חזקה מאוד כבר בשלב הראשון".



[email protected]