ישראל במאמץ להסדרת שתי החזיתות הבוערות, הצפונית והדרומית, באמצעות מגעים אינטנסיביים הנעים בין מוסקבה, וושינגטון, קהיר, דוחא ועמאן.

בעוד ההסכמה בין ישראל לרוסיה קורמת עור וגידים, ובמסגרתה ייצאו כוחות איראניים וחיזבאללה מדרום סוריה, מתברר כי “יום הקרב” בין ישראל לג’יהאד האסלאמי וחמאס השבוע לא פגע במגעים ובמו”מ המתקדם להסדרה כוללת בחזית הדרומית, אלא להפך: הוא האיץ אותם.
 

המגעים נמשכים במלוא הקצב, בתיווך מצרי ובמעורבות קטארית מסוימת. ראש הממשלה בנימין נתניהו הבשיל באשר לצורך להרגיע את החזית הדרומית ולרכז מאמץ במתרחש בצפון, המהווה איום משמעותי בהרבה על ישראל. שר הביטחון אביגדור ליברמן מתעקש עדיין לכלול בהסדרה הדרומית גם את החזרת גופותיהם של חללי צה”ל סגן הדר גולדין וסמ”ר אורון שאול, אך הנושא מהווה עדיין אבן נגף במגעים.
 

נתניהו מרוכז בעיקר במתרחש בצפון מול ההתפשטות האיראנית ולכן מעוניין להרגיע את החזית הדרומית ואף לשלם על כך מחיר. תורמת לכך גם ההמלצה המתמדת של צה”ל, שלפיה ההרתעה שהושגה אחרי מבצע צוק איתן עלולה לקרוס מול הייאוש וההחמרה המהירה במצבם של תושבי עזה ובמצבה של תנועת חמאס.

יחיא סינוואר. צילום: AFPיחיא סינוואר. צילום: AFP

 

על פי הערכת גורם בכיר בפיקוד הדרום, חמאס נגרר לסבב האלימות הנוכחי, כי לא היה יכול להרשות לעצמו להישאר מאחורי הג’יהאד האסלאמי. “במצב הדברים הם היו הופכים להיות כמו פת”ח בשנים קודמות, סוג של תנועת נוער שמתעסקת בעפיפונים ודגלים בעוד הג’יהאד יורה על ישראל”, אמר הגורם. “אולם, מרגע שחמאס הצטרפו לירי, הם ניסו להפסיק את העימות והעבירו לישראל בדרכים רבות מסרים, שלפיהם הם מוכנים לנצור אש בכל רגע”.
 

צה”ל יוצא מהעימות הקצר הזה בתחושה שחמאס שולט ברצועה יותר מאי־פעם אך סובל מביקורת פנימית קשה, ההולכת וגוברת ונמצא בסכנה לאובדן שליטה. זהו מתכון בדוק להיגררות למלחמה נוספת, מיותרת לחלוטין, אומרים בצה”ל, וזו הזדמנות פז להגיע להסדרה כוללת בזמן שחמאס נמצא בנקודת השפל של כל הזמנים. ההסדרה, לפי צה”ל, לא אמורה לאפשר לו להתרומם לגובה משמעותי בעקבותיה.
 

הרמטכ”ל, רב אלוף גדי איזנקוט, השקיע בישיבת הקבינט של יום רביעי מאמץ ניכר לשכנע את השרים בכך שתקיפת חיל האוויר בעזה בלילה שבין שלישי לרביעי הייתה משמעותית, אף על פי שלא גרמה להרוגים בחמאס או בג’יהאד. יחד עם זאת, לכולם ברור ששני הצדדים, הפלסטינים והישראלים, התאמצו לא להזיק יותר מדי זה לזה. חמאס לא ירה רקטות כבדות והסתפק בטווחים הקצרים, חיל האוויר הפציץ מטרות תשתית חשובות, שלל כמה יכולות משמעותיות של חמאס, אבל לא פגע בנפש.
 

בנושא הסיכולים הממוקדים התעוררה ביקורת בקבינט, בעיקר סביב העובדה שישראל הגיעה למערכה ללא “בנק סיכולים” בדרגי השדה הזוטרים יותר, שהיה מאפשר לישראל לגבות מחיר מהפלסטינים ולשקם את ההרתעה. במצב הדברים הנוכחי, אומרים בפיקוד הדרום, כל אירוע טקטי קטן עלול לגרור את הצדדים להתלקחות כוללת. הטמפרטורה ברצועה הולכת ועולה, בעוד ההרתעה הישראלית נשחקת. זה הזמן, הם מוסיפים, לקבל החלטה אסטרטגית לשבור את מעגל האלימות לטווח ארוך. על פי הערכת המודיעין, זה אפשרי וחמאס יהיה בשל לוויתורים שטרם נשמעו כמותם בכל הקשור לחלוקת הכוח בינו לבין הרשות הפלסטינית ברצועה.