לקנא באמריקאים. עשר שנים גורר נתניהו תיקים באפלת הפרקליטות, וכמו כל רצידיביסט מצוי הוא חוזר שוב ושוב לזירת הפשע ומבצע את אותם מעשים מגונים. טראמפ בקושי סגר שנתיים מאז נכנס בסערה לבית הלבן, והחזית הליברלית עומדת לסגור איתו חשבון. זה לא חמגשיות, סיגרים ושלח לחמך על ומתחת לפני המים של נתניהו. כאן זה הוליווד: ריגול, בגידה, סקס, כוכבות פורנו, כסף ענק, ובעיקר נשיא שמספק לחזיון התעתועים המופלא הזה רגעי ליצנות מדהימים במגוחכותם ומקוממים בתוצאותיהם.

עזבו אתכם (לרגע) מפוליטיקה ומהשוואות. תתרכזו במחזה המלהיב של ציד האדם ההמוני והאינטנסיבי ביותר במאה השנים האחרונות. יותר מותח מהמרדף של אליוט נס אחרי אל קפונה, יותר בינלאומי מאשר המצוד אחרי רוני ביגס, שודד הרכבת הבריטי, יותר נחוש מאשר המצוד אחרי ג'ק המרטש. זהו המצוד אחרי דונלד טראמפ (ציד מכשפות!) שמבצעות הרשויות לאכיפת החוק (טראמפ ותומכיו טוענים שמדובר במדינה בתוך מדינה, DEEP STATE) בסיוע ארטילרי כבד של תקשורת המיינסטרים האמריקאית.

האיש עצמו בועט ויורה לכל הכיוונים, משקר בלי למצמץ, מכפיש בלא בסיס עובדתי ושובר שיאים חדש של בורות וגסות. האוונגליסטים רואים בו שליח האל - כך גם רואים נציגי הציונות הלאומנית־דתית את נתניהו - ושליחי מצווה אלוקית לא רק שאינם ניזוקים, הם גם מזוכים מכל שחיתות או נזק שהם מבצעים. מאחורי טראמפ יש כסף גדול של סוחרי מלחמה (אריק פרינס) והימורים (אדלסון), אידיאולוגים בגרוש כמו סטיב בנון, יועצים כמו ג'ון בולטון ופוליטיקאים חסרי מעצורים. חבורה מסוכנת שהפכה להיות מאיימת ברמה גלובלית בשל יכולתה לתמרן נשיא חסר עכבות.

דיווחים חדשותיים על מעלליו בתקשורת המיינסטרים הפכו למופעי סטנד־אפ. פעם בחיים מקבלים שדרים ועיתונאים קורקטיים א־לה קרונקייט רישיון להסתלבט בפראות על נשיא מכהן, והעונג הזה שטראמפ מסב למתעביו הוא הדבר היחיד שהרוויח ביושר. מובן שיש לא מעט מקמטי מצח בדאגה אמיתית וזעקות שבר על רמיסת הדמוקרטיה, אבל היי! מעלים כאן נשיא על הכוונת, והשמחה לאיד בהתאם. בקיצור, רואים את הסוף של טראמפ, והוא מר.

קראתי אצל גיא רולניק ("הארץ") שטראמפ אמור לצאת נקי מפרשיותיו. לא רק משום שבארה"ב לא מכניסים לכלא נשיא מכהן (אין חוק כזה), אלא בגלל השחיתות המובנית לטובת הכסף הגדול. רולניק כנראה צודק. הוא רק טועה בכך שהעניין האמיתי הוא לא טראמפ. המטרה של ציד האדם הזה היא ציד הרעיון, האנשים והאג'נדה של הסובבים אותו, כולל נתניהו. בייחוד אותה תערובת קטלנית של אוונגליסטים ואידיאולוגים ימניים קיצונים, שרואים בעליונות האמריקאית (הדתית והלבנה) יעד למימוש פוליטי ואסטרטגי. האמצעים שהם נוקטים: חקיקה והגנה של בית המשפט העליון שייבחר בצלמם מבית, וחיבור למדינות ימין פאשיסטיות באירופה ובעולם. מזכיר לכם משהו? מישהו?

הידיד מאמריקה

בינתיים הבעיה הדחופה היא פוטנציאל הנזק שבהמשך כהונתו של טראמפ כברווז צולע. החוקה האמריקאית מקנה לנשיא זכויות ביצוע בלעדיות, וטראמפ, כילד שקיבל רובה צעצוע, יורה לכל הכיוונים. בדרך כלל כדורי סרק, אבל פה ושם יש בבית הבליעה כדור אמיתי. וכל זה היה נכון עד השבוע שעבר, כאשר כמה מקרוביו בממשל ובעסקיו הפרטיים החלו לשתף פעולה עם חוקריו. אפילו ג'ף סשן, איש טראמפ ברמת החיבור שבין מנדלבליט ונתניהו, התהפך עליו, התעלם מתביעתו החוזרת ונשנית של טראמפ לפטר את מולר והצהיר לאחרונה: "אני לא מערב פוליטיקה במשפט". הבייס עדיין מאחורי טראמפ (40% בערך), אבל לא קשה לזהות עכברים קופצים מן הסיפון אל הים מחשש שיקפצו ממשרדיהם אל המדרכה.

ועדיין מסתובבים סביבו מיני טיפוסים שמנסים לסחוט מהלימון המצטמק הזה טיפות אחרונות של תועלת אישית ופוליטית, טיפוסים כמו בנימין נתניהו וג'ון בולטון, יועצו של טראמפ לענייני ביטחון. נתניהו תרם השבוע את חלקו בניסיון לגבש חזית בלטית נגד האיחוד האירופי, ובולטון הגיע... בעצם זה היה כדי לקשקש נטו ללא תכלית. האיש היה חלק מחבורת רמספלד את צ'ייני שדחפה את ארה"ב למלחמת המפרץ 2 באמצעות דיסאינפורמציה ומניפולציה על הציבור האמריקאי והעולם. למעט השפם שהלבין מאז, הוא לא השתנה במאום.

תרומתו כשגריר באו"ם תיזכר כמי שקבע: "אין דבר כזה או"ם. ישנה רק הקהילייה הבינלאומית, שיכולה להיות מובלת רק על ידי ארה"ב, מעצמת־העל". תרומתו למדינת ישראל הייתה כאשר התנגד להפסקת האש במלחמת לבנון השנייה ותבע יד חופשית לצה"ל. כפרשן ב־FOX NEWS הוא הפציץ בקוריאה הצפונית, בסוריה ואם צריך גם בטהרן. כשהתמנה ליועץ לביטחון שאלו אותו מה בעניין ההפצצות ההן. "כל מה שאמרתי עד עכשיו נותר מאחור", הסביר, "מעכשיו מה שחשוב זה מה שרוצה הנשיא והדרך שבה אני מייעץ לו״.

בעבר דחף גם את ישראל להפציץ באיראן: "לנתניהו יש פרק זמן קצר ביותר להחליט אם להשתמש בכוח צבאי נגד איראן, מתוך ידיעה שארה"ב לא תעשה זאת עבור ישראל. שכן, עם כל יום שעובר איראן מתקרבת להשגת יכולות גרעיניות שישראל כבר לא תוכל למגר"... בכך ייצג בולטון את האינטרס האמריקאי שמעדיף ישראלים הרוגים על הרוגים אמריקאים, ובנתניהו הוא מצא שותף אסטרטגי. הוא אומנם מוגדר ידיד ישראל, כלומר ידיד הממשלה הנוכחית, אבל כשנשאל על הכרה אמריקאית ברמת הגולן, הבהיר: "אנו מבינים את העמדה הישראלית, אך כרגע אין שינוי בעמדתנו". בביקורו עסק כמובן באיראן־איראן־איראן בכל מקום ובכל זמן. "סוריה הייתה הנושא המרכזי בשיחות טראמפ־פוטין בהלסינקי", דיווח. להוציא את האיראנים מסוריה? "פוטין הודה בפני ארה"ב שלא יוכל להסיג אותם", הסביר בולטון, ואת ההמשך סיפק השבוע שר ההגנה של איראן שחתם עם סוריה על הסכם הגנה.

תשכחו רגע את תעתועי נתניהו, פרשיו ופרשניו. המצב הנוכחי הוא שאחרי נפילת אידליב סוריה אמורה להתחיל להשתקם. זה קורה בעולם אכזר וציני שמעניק לחזקים ולמנצחים חסינות דיפלומטית שהיא כמעט כמו חסינות מוסרית. זה קרה וקורה לשליטים שמדכאים את עמם או עמים שכנים. זה עשוי לקרות גם לאסד. הציר שיגן על סוריה יהיה רוסיה־איראן והאיחוד האירופי. הם ממש לא בעד אסד כמו שהם נגד הפירומניה של טראמפ ונתניהו. סוריה נכנסת עכשיו למאמץ שיקומי, שכולל שיפור כלכלי ובניית צבא. עניין של שנים. האם ישראל תתקוף בסיסים סוריים בזמן רגיעה, כשסוריה בתהליך לגיטימיות בחסות חצי עולם? אני בספק. אם טראמפ הולך, תלך גם מדיניות נתניהו. בזה אין ספק.