מיזמים שונים ומשונים קיימים נכון להיום בעולם הרוחני־יהודי. קראתי לא מזמן שאפשר לבקש בעזרת אפליקציה מתקדמת ברכה מרבנים שפרושים ברחבי תבל, כך שגם כשגופך במערב ולבך במזרח, יישום סלולרי מתקדם יזכה אותך ישירות בדברי טעם מקודשים. זה לא הכל. טכנולוגיות זריזות בודקות כשרות, מוצאות את בית חב"ד הקרוב, מלמדות לשאת תפילה בניגון ובהגייה המתאימים לעדה הנדרשת, ואפילו קיימות מערכות ממוחשבות שעונות על שאלות קיומיות ומובילות אדם מהרהורי כפירה לתוך חיבוקה החם של האמונה השלמה.

לקראת יום כיפור נדמה לי שעליתי על פיתוח גאוני שעתיד לפתור בעיה כאובה וקשה בהרבה מאלו. מדי שנה בשנה עם בוא היום הקדוש מגיע הרגע, או לפחות אנו נדרשים להגיע אליו, שבו היחיד צריך לבקש סליחה משני גורמים: מחברו ומהמקום. הראשון הוא עניין מורכב וקשוח. כשאלול מבצבץ, הראש חופר ונובר ונזכר באנשים שפגענו בהם במהלך השוצף של חיינו. בתום השקילה והבדיקה פונים לגורמים הנבחרים ומבקשים הבנה ומחילה. בינינו, זה אף פעם לא הליך נעים. יום כיפור או לא. מה עוד שמעשית לא כולם סולחים. חלק נוטרים לנצח ומשפילים אותך תוך מעשה. וישנם כאלו שאומנם מוחלים בסוף, אבל בדרך מוסיפים מבט והערה מתנשאת, שגורמת לחוטא להישתל עד לסוף הצום.

במישור אחר ישנם אנשים שלא ממש ברור שפגענו בהם או שלא חשבנו שהרענו להם, ועדיין מגיעה שם התנצלות. כאלו שחטפו מריקושט צדדי שיצרנו כשבכלל לא שמנו לב אליו. רשימת הפשעים שלי ארוכה ללא ספק. חוטא אני. המגיבים הפחות סימפטיים כלפי שקוראים את הרשימה הזו עכשיו יציינו קרוב לוודאי בזעם שהיא ארוכה עשרות מונים ממה שנדמה לי, ואלף ימי כיפור ושקי אבלות לא יאזנו את חובי ומעשי. אולי.

בכל מקרה, אחרי שפנינו לסביבתנו וניסינו ליישר את ההדורים, מגיעים לצד השני של המשוואה - שבמסגרתה יש לבקש מבורא עולם שישכח ממעשינו הנלוזים וייצר עבורנו דף צח ונקי, ועל הדרך, אם אפשר, שנזכה גם להיכלל בספר החיים. מול ההוא שלמעלה הדין והחשבון בעייתיים במיוחד, והוא כולל בקשות מחילה על מחשבות הכפירה, שעולות תמיד; על ההגיגים הזדוניים והבלתי ערכיים שחנו במוחנו; על הזימה הפרועה שקופצת מדי פעם לביקור; ועל שלל הלכי רוח נוספים ורעים שמרחפים בנפשו של אדם והופכים את החיים לקצת יותר מעניינים וגם מעט סבוכים.

בחזית הזו ככל שנתאמץ לא יעזור, כי בסוף גם אם נקבל את סליחתו, בטוח שנחזור על חלק מאותם עוונות, היות שבני אנוש אנו, וזה הפגם הנורא והמקסים שטמון במהותנו. כדי לייתר את כל ההתלבטויות והסבל הנ"ל, אני פונה לציבור ואל ועדת הפטנטים ומכריז בזאת על יסוד מה שלימים יהפוך לסטארט־אפ מניב, ועיסוקו: סליחה מראש. מחילה עתידית.

הרי מעשית אני יודע שלא משנה כמה אתאמץ, בסיכומו של יום אפשל ואמעד. כדי למנוע אכזבות וצער צפויים, טוב יהיה להקדים את המאוחר ולהתנצל טרם הביצוע. בהתאם: מחילה וכפרה מאשתי שכבר כעת ברור לי שלא אהיה בעל מספיק טוב עבורה. לא אוהב מספיק, לא אתמוך כשם שהיא רוצה בכל שאיפותיה, ואהיה עסוק שוב ושוב בצפייה עמוקה במשחק כדורגל במקום להקשיב למכאוביה.

השנה, בעזרת השם, תיכנס גם בת חדשה לשגרתנו. אהובתי הקטנה, עלי לומר עוד בטרם באת לעולם שאני יודע שלא אהיה אבא די טוב. לעתים אתעייף, אאבד סבלנות, אכעס, אתקע בעבודה, אדבר שטויות ולא אבין את כל דרישותייך אף שאנסה. על כך סליחה.

אמא ואחיותי, בחודשים הקרובים אפשל. קבלו זאת כידיעה ברורה. לא נדבר כמה שהיינו רוצים, לא אבקר בכמות מספקת ואפילו אעדיף להתבטל או לישון במקום להיפגש. סליחה.

קולגות לעבודה, שוב תמצאוני בזמן הקרוב עצבני, קורס ולחוץ בשיאו של יום שידור, ממהר, קצר רוח ולא תמיד אאזין לעצות אחרים. סליחה. צופים ועוקבים, גם מכם סליחה גדולה. השנה אערוך כתבות וראיונות שאת חלקם לא תסבלו ותאמרו עליהם שאינם ראויים, שהייתי קשוח או רך מדי עם מרואיין, שפרצופי צהוב ומעצבן אתכם, שארד כבר מהמסך ושאלך לעזאזל. אעלה פוסטים, סטוריז וציוצים שיביאו לכם את הסעיף, שלא יצחיקו, שתחשבו שהם ימניים מדי, מתלקקים ועילגים. מחילה על הכל כבר מעכשיו.