סולר הוא תוצר של זיקוק נפט המשמש להנעת מנועי דיזל. הוא מורכב משרשרות ארוכות של פחמימנים, כשבכל שרשרת 10־15 אטומי פחמן ו־22־32 אטומי מימן. ליטר סולר משחרר בשעת בעירה כ־8,600 קלוריות. לאחר עיון במספר ספרי כימיה, ויקיפדיה והתייעצות עם המתדלק בתחנת הדלק הקבועה שלי, אני יכול לקבוע כי לסולר אין כל שימוש לצורכי כיבוי אש. להפך.
 

ובכל זאת, “גורמי ביטחון” ממליצים לממשלה לספק דלק לרצועה. הם מתעקשים כי הזרמת דלק לרצועה תגרום לחמאס להוריד את גובה הלהבות. הם יפסיקו לשגר בלוני תבערה ונפץ, ימנעו את “ההפגנות” על הגדר ולא יספקו למחבלים שלהם חומרי נפץ ומגזרי תיל לפריצת הגדר. אותם מומחים ביטחוניים בטוחים כי הם מבינים היטב את המניעים של מנהיגי חמאס בעזה, ולכן לוחצים על הממשלה לקבל כסף מקטאר כדי להכפיל את כמות הסולר המועברת לרצועה.
 

ואם כך סבורים “המומחים” מהצבא, מהאקדמיה, אולי גם מזרועות הביטחון החשאיות שלנו - לא על נקלה יימצא המנהיג שידפוק על השולחן ויאמר להם שהם מדברים שטויות ושיעופו לו מהעיניים ויחזרו עם רעיונות טובים יותר. כי סולר לא מכבה אש, בטח לא במאגרי הדלק של חמאס.
 

ויכול אדם לתמוה אם אין אלו אותם מומחים ממש שהסבירו לעם ישראל בכלל, ולחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בפרט, איך ההתנתקות מעזה תשפר את מצבנו הביטחוני. ואולי הם גם ממש אותם “מומחים ביטחוניים”, או מחליפיהם של אלו שהוכיחו לנו באותות ובמופתים מדוע ישראל חייבת “לנצל את חלון ההזדמנויות” ולהגיע להסכם עם אסד לנסיגה מרמת הגולן. כשהשתחררו מצה”ל הקימו מכוני מחקר אקדמיים, והיום הם מייצרים ניירות עמדה חדשים לבקרים, ובהם תוכניות מפורטות איך לבצע נסיגה חד־צדדית מיהודה ושומרון גם בלא הסכם, בלי סיכוי להסכם, בלי פרטנר לשלום. נסיגה חד־צדדית. הם שם ואנחנו כאן. כמו ב...עזה. כן? כמו בעזה. 

 מכלית סולר ברצועת עזה. צילום: רויטרס מכלית סולר ברצועת עזה. צילום: רויטרס

 

ואי אפשר שלא להיזכר בדברים שאמר אלברט איינשטיין כי טירוף מוחלט מתבטא בניסיון לחזור על אותה פעולה שוב ושוב מתוך תקווה שבפעם הבאה התוצאה תהיה שונה מאשר בפעמים הקודמות. הנסיגה מדרום לבנון, שהפכה את חיזבאללה לצבא חמוש ביותר ממאה אלף טילים היכולים להגיע לכל נקודה בארץ, לא לימדה אותם דבר.

ההתנתקות, שהפכה את רצועת עזה לבסיס טרור ענק שישראל נרתעת מלמחוץ אותו, לא לימדה אותם דבר. ואין להם בושה. ואין בהם ענווה. ואין הם לומדים לקח מהטעויות הקטסטרופליות של  מומחים דומים אשר תמכו בהתלהבות גם בהבאתו ארצה של ערפאת וצבא הרוצחים שלו, כדי שאלו יילחמו עבורנו בחמאס. אז היום הם מנסים למכור לנו את השטות המטומטמת הזאת, שאם נזרים הרבה סולר לרצועה - יירגעו הרוחות. שאם ניסוג מיהודה ושומרון - נשתחרר מהבעיה הערבית. 
 

הם נכשלים שוב ושוב כי הם מנתחים את התנהגותו הצפויה של האויב בכלים הלוגיים שלהם. הם משכנעים את עצמם ואת מנהיגי ישראל שהמצב בעזה נורא כל כך, שאין לעזתים מה להפסיד, וחמאס עצמו חושש מהייאוש הנורא שהביא על תושבי עזה, ולכן כדי שחמאס יוכל לשלוט בגובה הלהבות - עלינו לפתור את המשבר ההומניטרי. לכן ההיגיון של המומחים קובע שאם נספק סולר, העזתים יפסיקו לנסות לשרוף אותנו.
 

הבעיה היא כמובן שההיגיון המנחה את מנהיגי עזה אינו ההיגיון המנחה מנהיגים בעולם המערבי. משום שיש להם מטרות־על אידיאולוגיות שאינן רווחת אזרחיהם. שהרצון להשמיד את ישראל, להקיז את דמנו, להתיש אותנו עד שיימאס לנו ונלך - הרצון הזה גובר על ההיגיון הדמוקרטי המערבי. ההתעלמות מהכוח המניע האידיאולוגי של חיזבאללה, חמאס, פתח ושאר אויבים רצחניים - גורם שוב ושוב ל”מומחים” שלנו לכפות את ההיגיון שלהם על אויבינו, לאנוס את המציאות - ולא לשאת בשום אחריות כשההנחות שלהם מתנפצות מול המציאות הערבית. המומחים שלנו אולי מבינים ערבית, אבל לא מבינים ערבים.