זכותה של המדינה לקבוע שמי שפועל נגדה, לא מוזמן לבוא בשעריה

אין משמעות לשאלה אם הסטודנטית האמריקאית, שכניסתה לישראל סורבה, עומדת בראש ארגון גדול או קטן. היא איננה אזרחית ישראלית, ואנחנו לא חייבים לה דבר

קלמן ליבסקינד צילום: רענן כהן
נתב"ג
נתב"ג | צילום: אבי דישי, פלאש 90

בואו נתחיל מהעובדות. זה מה שקבע שופט בית המשפט המחוזי, ארז יקואל, שדחה את ערעורה של לארה אל־קאסם, הסטודנטית האמריקאית שכניסתה לישראל סורבה: "אין עוררין על כך שבשנים 2014־2017 הייתה המערערת חברה בארגון ("סטודנטים למען צדק בפלסטין" – ק"ל), כאשר בשנים 2015־2016 כיהנה כסגנית נשיאת הארגון ובשנים 2016־2017 כיהנה כנשיאתו. אף לא נסתרה עמדת המשיבה, שלפיה בתקופת פעילות המערערת בארגון, קרא הארגון להטלת חרם על חברה ישראלית מוכרת, הביע תמיכה במי שביצעה פעילות חבלנית, קרא למרכז תרבותי בארצות הברית לסרב לקבלת חסות ישראלית, וכן הביע דברי תמיכה בהפסקת פעילותה של חברת אבטחה בישראל".

השופט לא הסתפק בזה. הוא גם תמה מדוע טרחה אל־קאסם למחוק את היסטוריית הפעילות שלה ברשתות החברתיות, וקבע כי לא נתנה לפעולה הזו הסבר מספק. עוד הוא קבע כי מה שמסרה לרשויות בישראל היה "גרסה מתפתחת", שיש "סתירות בגרסתה" בין מה שמסרה בתחקור הראשוני למה שטענה בערר שהגישה, ושלא הצליחה לסתור אינדיקציות שלפיהן הייתה קשורה לארגון המדובר גם השנה.

תגיות:
תיירות
/
BDS
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף