1. הבחירות של ביבי


בניגוד לציפיות המוקדמות, חזרתה השבוע של הכנסת למושב החורף לא הגשימה את תחזיותיהם של פרשנים ופוליטיקאים, כמו ח"כ רועי פולקמן. אלה דיברו על פיזור הכנסת והקדמת הבחירות עם שלל סיבות באמתחתם. נתניהו אומנם הבטיח למקורביו לפני נאום הבכורה ש"יהיו הפתעות", אך ההפתעה העיקרית הייתה בעצם ההחלטה שלא ללכת (בשלב זה) לבחירות. מרבית הח"כים שממתינים להקדמה כמו שתרנגול הודו אמריקאי ממתין לחג ההודיה, קיבלו את ההחלטה בסיפוק.



אחד מאותם מאושרים הוא יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל. אם לא תחול עוד הפתעה, הוא ישיק בשני הקרוב ברוב הדר ותקשורת את ועדת החקירה של הטייקונים, שתהיה מבחינתו חומר בעירה מעולה לקראת הפריימריז. אבל הטייקונים הם כבר סחורה משומשת, שאינה מעניינת את נתניהו ואת הפוליטיקאים מסביבו.



הם כבר נמצאים בעיצומה של כלכלת בחירות ונוהגים כמו אותו אחד ההולך עם ומרגיש בלי. כל עוד הקדמת הבחירות לא הוכרזה רשמית, הפוליטיקאים יכולים לפזר כספים והבטחות ללא מגבלות. כדי לא להכביד על האוברדרפט התקציבי, הם נוהגים בשיטת פריסת התשלומים המקובלת בענף כרטיסי האשראי, עד שיקבלו קו אשראי מחודש מהציבור.



את מחיר הפזרנות של כחלון ישלם שר האוצר הבא. עד היום התרגלנו לכך ששר האוצר היה הראשון לזהות את הבחירות (בעצם מהיום הראשון להיבחרו הוא בבחירות). לכן מבצעי "נטו" ו"מחיר למשתכן" למיניהם נמשכו לאורך כל השנה, עד ממש רגע לפני ההצבעה בקלפי. השבוע נזכר להצטרף אליו, באיחור אופנתי, גם נתניהו.



ראש הממשלה, שיפרסם בעצמו את עיתוי הבחירות (סביר שהוא עצמו עדיין לא יודע), משלים את כל ההכנות בשטח למהלך. השבוע אילץ את כחלון לחתום על צ'ק של 16 מיליארד שקל כתוספת שכר לשוטרים וכוחות הביטחון. נתניהו שקל תחילה להפנות עורף לשוטרים, אבל הפגנה קטנה אחת גרמה לו לחשוש שהדבר יתנקם בו בבחירות. הוא התקפל ולא החליט. כחלון נאלץ לחתום על התוספת כמי שכפאו שד.



התוספת לשוטרים נחשבת לאחת ההתחייבויות התקציביות הגדולות עבור שר האוצר החדש שיגיע אחרי הבחירות. אם אכן זה יהיה כחלון, התוספת לשוטרים תהיה מבחינתו עונש לא פשוט שנכפה עליו. הדיל נסגר מאחורי גבם של מנכ"ל האוצר שי באב"ד שהתנגד בתוקף והממונה על התקציבים שאול מרידור. תקציב 2019 כבר סגור ונעול, והכסף לשוטרים יחייב קיצוץ בתקציבים החברתיים.



סוגיה תקציבית בוערת לא פחות מבלוני התבערה בדרום נוגעת להתחייבות להגדלת תקציב הביטחון. נתניהו יזם תוספת של 30 מיליארד שקל, שוב בשיטת הפריסה הידועה, והפעם לעשר שנים, וגנב בכך מכחלון את תדמית "מר ביטחון" שבה ניסה להתהדר. מניין יבוא הכסף? רק אלוהים יודע, בטח לא כחלון.



אלא שהמרוץ לכלכלת הבחירות השכיח מנתניהו את האמרה "החיפזון מהשטן". שני אירועי בחירות שעניינם גזירת סרטים מדגימים מצוין את התופעה. השבוע, כשרץ לחנוך את מה שמתיימר להיקרא "חדר מיון קדמי" בקריית שמונה, לא התאפק ומרוב זחיחות השתלח במישהי שקראה לעברו קריאת ביניים. אגב, טענות תושבי העיר על היעדר מרכז רפואי נאות בצפון ועל כך שבמקרים דחופים הם נאלצים להשתרך לבית החולים זיו שבצפת - נכונות לגמרי. שנים זה כך. תשאלו את ח"כ איציק שמולי שהתמחה בסוגיה.



פיאסקו אחר, מדהים לא פחות, היה טקס חנוכת קו הרכבת י־ם-נתב"ג ערב סוכות בשיתוף שר התחבורה. נתניהו טוען שהוא רואה "גשרים ומחלפים", אבל נוסעי הרכבת רואים פקקים, צפיפות, איחורים ועיכובים בלתי פוסקים. אווירת הבחירות שבאוויר משבשת כנראה את שיקול הדעת. סביר להניח שסרטון קו הרכבת י־ם-נתב"ג לא יככב בתשדירי הבחירות של הליכוד.



הלוואי והבעיות התקציביות היו נגמרות בכל אלה, אך דרישות התקציב שעל הפרק רבות ומגוונות. עו"ד רועי כהן, נשיא לשכת ארגוני העצמאים, מחכה כמו חתן לאהובתו לתמיכה של 500 מיליון שקל שהובטחה על ידי נתניהו עצמו. פגישה מכרעת בנושא תתקיים בין אלי כהן לכחלון ב־29 בחודש. גם בסוגיית קרנות הפנסיה לא חסרות בעיות. כחלון התחייב שקיצוץ זכויות הפנסיונרים לא יהיה במשמרת שלו. עקב כך, התחמקותו מההחלטה על העלאת גיל הפרישה לנשים תאלץ את האוצר להזרים לקרנות הוותיקות יותר מ־200 מיליון שקל לכיסוי הגירעונות.



הנגידה קרנית פלוג תפרוש סופית ב־12 בנובמבר. לו הייתה ממשיכה גם בתפקידה כיועצת הכלכלית לממשלה, היו לה שפע של נושאי ביקורת ובמרכזם האפשרות לפריצת מסגרת התקציב. אלא שפלוג הפכה היסטוריה, כי נתניהו וכחלון ייבאו נגיד כלבבם: פרופ' אמיר ירון.



2. שופרסל ועגלת הקניות


לפני כשנה, כשהרשות להגבלים עסקיים אישרה לשופרסל לרכוש את ניו־פארם, הרבה גבות הורמו. אחרי הכל שופרסל היא רשת שיווק מפלצתית, והחשש היה שהמהלך יעצים את כוחה עוד יותר. אך בפועל כניסתה של שופרסל לענף הפארם הגדילה את התחרות, עודדה הכנסת מוצרים במחירים מוזלים על חשבון המתחרים, ומה שהכי חשוב, גרמה לסופר־פארם להתעורר ולהתחיל להחזיר מכות.



המנכ"ל איציק אברכהן התחייב שבהמשך הדרך עוד יגיעו הפתעות, והשבוע הן אכן הגיעו, כששופרסל החלה בשיווק טיטולים פרימיום במחירים מוזלים. למי שהספיק לשכוח מה זה להיות הורה לתינוקות, מדובר במוצר הנמכר ביותר בתחום. בעבר כבר שיווקה שופרסל טיטולים מסוג אחר, חלב לתינוקות, מוצרי מזון מיוחדים ועוד. מחלקת התינוקות והילדים של שופרסל מתחילה להזכיר יותר סניף של שילב מאשר רשת מזון מנומנמת.



איציר אברכהן. צילום: סיוון פרג'
איציר אברכהן. צילום: סיוון פרג'



וההנהלה עדיין לא שבעה וממשיכה לבעוט. ההסכם שלה עם מועדון הלקוחות "חבר" הורחב, ונחתם הסכם שיתוף פעולה הכולל 6% הנחה לתרופות ללא מרשם רופא. יועציה פנו השבוע לקופת חולים כללית בדרישה שהאפשרות למכירת תרופות ללא מרשם תחול גם עליה ולא רק על סופר־פארם.



על רקע כל אלה הנהלת סופר־פארם חייבת מרשם דחוף לטיפול בכאב הראש העסקי. קודם היה זה שר הכלכלה אלי כהן עם מסעות ה"שיימינג" נגד רשתות הפארם. השבוע זו הייתה כאמור שופרסל. אבל גם בהנהלת סופר־פארם לא יושבים פראיירים הנכנעים בקלות. השבוע הם רכשו 25% ממיזם שליחויות המזון "ברינג ברינג" והפכו בכך שותפים של קוקה קולה. המיזם מתחייב לספק בתוך ארבע שעות משלוחים חינם מסופרמרקטים פרטיים. זה לא שעד היום סופר־פארם התנזרה ממכירת מוצרי מזון ומשקה, אך ההשקעה החדשה מעלה אותה כיתה ומאפשרת לה להתחרות במגרש הביתי של שופרסל, וזה מה שאנחנו הצרכנים רוצים.



להנהלת שופרסל מומלץ לשדרג בהקדם האפשרי את מערך המשלוחים, הסופג טענות על איכות המזון ועל שירות ירוד. התחרות, מטבע הדברים, עושה את שלה, ואם שופרסל תמשיך לחלום, היא תתעורר עם נתח שוק מכווץ. יוזמות השבוע בענף הקמעונאות אינן האחרונות, וסביר שבהמשך הדרך תהיינה הפתעות נוספות מבית מדרשו של אברכהן.



התעוררות התחרות בשוק הפארם הושגה בזכות ההיתר ה"בעייתי", כפי שכונה בזמנו, שניתן לשופרסל לרכוש את ניו־פארם הרדומה. הצרכן נהנה מיידית מהתחרות ומירידת מחירים ועוד ייצא נשכר מכך גם בעתיד.



לא תמיד אפשר להתחבר להחלטות הרשות להגבלים עסקיים. כך עדיין מושמעות תמיהות כיצד הרשות לא אישרה את מיזוג בנק אגוד לתוך מזרחי טפחות ומה מניעיה האמיתיים. ייתכן שמיזוג בין שני הבנקים היה מעצים את התחרות גם בענף הבנקאות. ואולי לא. מה שבטוח הוא שההיתר שניתן לשופרסל לרכוש את ניו־פארם התברר כאחת ההחלטות הנבונות ביותר עבור הצרכן.



3. עתיד בתי הזיקוק


מועד הבחירות המוניציפליות מתקרב, וסוגיית זיהום האוויר במפרץ חיפה אינה יורדת מהכותרות. רק שלשום פנה ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) לסגן השר ירון מזוז ודרש שהמשרד להגנת הסביבה יפתח בחקירה. הנושא, כפי שכינה אותו מקלב, הוא הקשר הפסול לכאורה בין ראש עיריית חיפה יונה יהב לבעלי בתי הזיקוק. הוא דורש לחקור את הטענות שראש העיר קיבל לכאורה מימון מבזן כדי להרחיב את התשלובת.



וזה לא הכל. לפני שבועיים ובעיתוי לא מקרי פרסם חיים ריבלין, כתב חברת החדשות, דוח של חברת הייעוץ מקנזי, הכולל המלצה לסגירת בתי הזיקוק עד שנת 2025. הדוח, הכולל נתוני עלות־תועלת, קובע שניתן יהיה לנצל את שטחי הענק שיתפנו במפרץ חיפה להקמת פרויקטים למגורים. ואיך אפשר יהיה להתגבר על המחסור שייווצר במוצרי הדלק? גם כאן ה"בעיה" נפתרה בקלות: ייבוא תזקיקים מחו"ל. הייבוא הופך לדרך מקורית לפתרון תחלואות המשק, הייצור והתעשייה, גם אם זה בא על חשבון הפועל הישראלי.



דוח מקנזי הוכן בהזמנת ד"ר אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית במשרד רה"מ. נראה שהוא לא היה מוזמן ומתפרסם אלמלא ברכת הדרך של נתניהו. לצורך הכנתו בתי הזיקוק אירחו במפעל את הכותבים והתבקשו לספק סדרת נתונים על פעילות התשלובת. למרבה ההפתעה, כשביקשו לאחר הדלפת הדוח לקבל העתק ממנו, נענו בשלילה. במשרד רה"מ הבהירו שמדובר ב"טיוטה", וכל עוד היא לא תובא לאישור הממשלה לא ניתן להסגיר פרטים ממנה.



בבזן לא נואשו ופנו לעו"ד רלי לשם ממשרד מיתר ליקוורניק לשיגור דרישה לקבלת הדוח בלשון משפטית שאינה משתמעת לשתי פנים. עו"ד לשם הבהיר את חשיבות הצורך בקבלת הדוח, בין היתר כמידע לבעלי המניות והצורך בהיערכות התשלובת לאפשרות שבסוף באמת יוחלט לאשר את ההמלצות. אף שהסיכוי לכך אפסי, אסור להתעלם מהתרחיש. אם הוא יתממש, מדובר בטעות קשה שנצטער עליה, כי כולנו נשלם עליה ביוקר, בהווה וגם בעתיד.



אין ספק שעדיף היה שמפרץ חיפה יהיה נקי ממפעלי תעשייה ושרמת זיהום האוויר תפחת. זו תהיה בשורה מצוינת לתושבי העיר, אבל מדובר במשוואת שני נעלמים של עלות־תועלת. לא רק מה הרווח הפוטנציאלי אלא גם מה ההפסד. כשדובר על סגירת מכל האמוניה המפורסם ביותר במזרח התיכון, הומלץ על פתיחת מפעל חלופי בדרום. בפועל שום מפעל לא הוקם, המכל כמעט לא פועל, והעובדים משלמים את המחיר. מקרה האמוניה עלול לחזור על עצמו בבתי הזיקוק בעוצמה הגבוהה פי עשרה.



בתי הזיקוק בחיפה. צילום: עידו זי, ויקיפדיה
בתי הזיקוק בחיפה. צילום: עידו זי, ויקיפדיה



דוח שהוכן בהזמנת ההנהלה על ידי הכלכלן חן הרצוג ממשרד BDO, ושעיקריו נחשפים כאן לראשונה, מתאר את תרומת בתי הזיקוק לתעסוקה ולמשק. על פי הרצוג, התשלובת תורמת 0.6% לתוצר המקומי, תרומה המסתכמת ב־6.9 מיליארד שקל. בתי הזיקוק מעסיקים במישרין 1,450 עובדים, המהווים 10% מהמועסקים בתעשייה בחיפה.



במעגל התעסוקה השני מספר המועסקים מזנק ל־13,200. התזקיקים המיוצרים מהווים חומר גלם למפעלי תעשיית הפלסטיק כמו טמבור, סנו ונירלט. בנוסף, בתי הזיקוק מייצרים ביטומן, המהווה מרכיב עיקרי בסלילת כבישים. "מי שמדבר על אפשרות לייבוא ביטומן ברור שאינו מבין דבר וחצי דבר בתעשייה. זה פשוט לא מעשי", אומר בכיר במשק האנרגיה.



אם כך, אין עוררין על חשיבותם הכלכלית של בתי הזיקוק. תושבי העיר מודעים לבעיית היעדר מקומות עבודה וברור שסגירת בזן, המהווה מנוע תעסוקתי, עלולה ליצור אבטלה. שאלה קריטית לא פחות היא האם במקרה של סגירת בזן, הייבוא מחו"ל ימלא את המחסור בתזקיקי דלק. בימים כתיקונים התשובה היא כן, אבל בעתות חירום שבהן מתעופפים טילים, כלל לא בטוח. כפי שאנחנו למדים, כל יום ויום בחיי המדינה עת חירום הוא.



ישראל היא מדינה עתירת אנרגיה. האזרחים מפונקים, ורמת החיים הגבוהה זוללת אנרגיה לרוב. אסור לקחת אפילו בדל של סיכון בנוגע לעתיד האנרגטי. הרמות הגבוהות יחסית של מלאי החירום של תזקיקי הדלק מבססות את החשש.



וחוץ מזה, חיוני שבישראל יפעלו במקביל שני בתי זיקוק. אם נסראללה יפגע בחיפה, יישאר ההוא מאשדוד. זאת הסיבה לכך שהוחלט לפני יותר מעשור לפצל את בית הזיקוק באשדוד מזה שבחיפה. אם לוגיקה זו עבדה לפני כעשור, מדוע היא הפסיקה לעבוד אצל ד"ר שמחון? במשרד ראש הממשלה נהנים מהכותרות אף על פי שבסוף זה לא יקרה. אבל בכל זאת, לנוכח בדל הסיכוי שהסגירה תקרה, חיוני להתריע על התוצאות כבר היום.



4. מס ערך מוסף


ביום ראשון הקרוב תחגוג לשכת יועצי המס את הכנס ה־49 בתולדותיה בהשתתפות יותר מ־950 חברים. במהלך הכנס הם יקבלו דיווחים על ההתפתחויות במקצוע כדי לשדרג את רמתם. הלשכה היא גוף סטטוטורי המייצג 3,500 יועצי מס מתוך 6,000 הפועלים בישראל. אלה מייצגים אצל רשות המסים 300־350 אלף בעלי עסקים קטנים ובינוניים.



"באופן טבעי אנחנו אלה המייצגים את העסקים מול רשויות המס, הביטוח הלאומי והאוצר. העמדות המקצועיות שלנו נקבעות מתוך תחושת אחריות ובראייה ממלכתית. אנחנו גם מארגנים הסדרי מס עבור מיליוני שכירים. ככל שהעסקים יציבים ורווחיים, כך הכלכלה תהיה יציבה ותחרותית ויוקר המחיה יירד", אומר לי ירון גינדי, נשיא הלשכה.



האם כל אחד יכול להיות יועץ מס? ואם כן, בשביל מה צריך רואי חשבון?


"כדי לקבל תעודת יועץ צריך שתי שנות לימוד במכללות ורקע של חשבונאות. 30% בלבד מהבוגרים מצליחים בבחינות. אנחנו בתהליך של שינוי החוק כדי להפוך את מקצוע הייעוץ לאקדמי. ילמדו מינהל עסקים עם התמתחות בייעוץ מס. אנחנו לא מתחרים באחינו רואי החשבון, שהייחוד שלהם הוא ביקורת על דוחות כספיים. אצלנו מדובר בייעוץ מס לעסקים קטנים מול הרשויות ובהנגשה של הזכויות והחובות.



רואי החשבון יכולים לעשות את זה, אבל זו לא ההתמחות העיקרית שלהם. אבל יש לנו שיתוף פעולה אסטרטגי עם לשכת רואי החשבון. פנינו לשרת המשפטים וקיבלנו את ברכתה להצעת חוק של ח"כ ניסן סלומינסקי שתקנה חיסיון ליועצי מס ולרואי חשבון בנושא הייצוג במסים. זה יאפשר לנו לשמוע על מחדלי המס של לקוחות ולהעביר אותם לדרך המלך ללא חשש".



אז האם אתם לא מעודדים התחמקות מתשלום מס?


"חלילה! ההפך! אנחנו הראשונים במאבק בהון השחור. תושבי המדינה זכאים לקבל שלל של שירותים חברתיים ברמה גבוהה, ולצורך העניין כל תושבי המדינה חייבים לשלם מס כחוק. מי שגונב את רשות המסים גונב את הכסף של הילדים שלי. מצד שני, אנחנו מעוניינים שהאזרחים יידעו בדיוק את כל הזכויות שלהם. לעשות תכנון מס זה בהחלט לגיטימי כל עוד הוא במסגרת החוק. לא אפור ולא שחור אלא לבן. אבל אם לא נחזק את אמון רשות המסים במערכת, לא נוכל להילחם בהון השחור.



חייבים לצמצם את הבירוקרטיה ולשפר את רמת השירות. זה האתגר של מנהל רשות המסים ערן יעקב - לשנות את התפיסה בתוך רשות המסים. הרבה אזרחים נפגעים כיום שלא לצורך מרשות המסים כתוצאה מעיקולים, קנסות מינהליים, עיצומים וניכוי מס במקור. אם מעקלים כתוצאה משיקול דעת מוטעה את חשבון הבנק, פוגעים בשם הטוב וגורמים לנזק בלתי הפיך. לי אישית זה קרה בגלל חוסר תשומת לב, ואני לא סרבן מס".



הייתה מחלוקת גדולה בסוגיית מיסוי הטיפים של מלצרים. איך זה נגמר?


"ענף המסעדות עבר בשנים האחרונות סיכול ממוקד וניצב על כרעי תרנגולת. תשלום ההיטל על עובדים זרים זאת שערורייה. לאור הפסיקה החד־משמעית של העליון אין לרשות המסים סמכות לגבות מע"מ על הטיפים. בית המשפט העליון קבע מפורשות שטיפ אינו נחשב לתקבול בבית העסק, ולכן אין שום סמכות לגבות ממנו מע"מ. אבל הטיפ עצמו חייב במס הכנסה, ולפי ההחלטה הוא יהיה חלק מתלוש השכר. אבל רוב המלצרים לא מגיעים ממילא לסף המס".



העלייה במחירי הדיור נובעת בין השאר מהאטה בהתחלות הבנייה. האם אתם מעורבים בהיבט המס?


"בהחלט כן. בשנים האחרונות הובלנו חקיקה להסרת חסמי מיסוי בהתחדשות עירונית, כי אנחנו מאמינים שההתחדשות היא המנוף הכי גדול, העתיד של שוק הנדל"ן ומקור להגדלת היצע המגורים במרכזי הערים. יזמנו את חוק מע"מ אפס בהתחדשות עירונית בסיועו של השר אלי כהן, שאפשר לקזז את ההוצאות עם תשומות על תוספת הבנייה. בכנסת הנוכחית פעלנו בשיתוף מיקי זוהר להסרת עיוות כפל מס רכישה בהסבת פרויקטים בין יזמים.



לאחרונה אנחנו מובילים את המאבק מול רשות המסים, שדורשת בניגוד לחוק שלא לאפשר לנכות את תשומות המשולמים למפקחי הבנייה ולעורכי הדין לצורך תשלום מע"מ. המשבר בדיור לא ייפתר כל עוד לא יבינו שחלק גדול מהאוכלוסייה רוצה לגור במרכזי הערים. זה לא קורה כי אין משילות אמיתית בישראל ומי שקובעת זו הפקידות ולא שר האוצר".



[email protected]