הגרסאות של ערב הסעודית התחלפו בקצב מסחרר, מהכחשה מוחלטת, שכללה את הטענה הראשונה כי עזב את הבניין זמן קצר לאחר שנכנס אליו, ועד לטענה הנוכחית. כולן נועדו להגן על מוחמד בן-סלמאן ולהרחיקו מהפרשה, אף שמרבית המומחים לערב הסעודית משוכנעים שהוא זה שנתן את ההוראה לחסל את העיתונאי, ובכך להשתיק קול עצמאי וביקורתי על שלטונו.
לפי התקשורת הרשמית בריאד, הנסמכת על פקידי שלטון, מדובר בעצם במבצע סורר, שלא קיבל אשור מהנסיך או מאביו, המלך החולה והזקן. לפי גרסה זו, את המבצעי הגו, יזמו והנהיגו סגן ראש המודיעין הכללי של הממלכה גנרל אחמד אל אסירי וסעוד אל קווחטאני, יועצו של יורש העצר. השניים פוטרו מתפקידיהם. כל 15 המשתתפים במבצע, שטסו מסעודיה לאיסטנבול בשני מטוסים פרטיים, ביניהם קציני מודיעין, מאבטחים במשמר המלכותי ורופא פתולוג - נעצרו. אליהם הצטרפו גם שני עובדי קונסוליה ונהג.
מוחמד בן-סלמאן מקווה שהגרסה החדשה תסיר מעליו את הלחץ, לפחות בממשל האמריקאי. ואכן, בניגוד לעמדת קהילת המודיעין שלו, הנשיא דונלד טראמפ מיהר לברך על ההודעה מסעודיה. "צעדים ראשונים טובים", אמר. טראמפ פעל מהיום הראשון לפרשה כמי שכפאו שד. הוא לא רצה לגנות את ריאד, וכל העת שב והזכיר כי סעודיה היא בת ברית ועל הפרק עומדות עסקאות נשק בסך 110 מיליארד דולר, שעליהן סוכם בעת ביקורו בממלכה לפני כשנה וחצי. לדברי טראמפ, "עסקות הנשק הן ערובה ליצירת עוד עשרות אלפי מקומות עבודה ולשיפור כלכלי".
לכן, אין ספק כי נדרשת תגובה מדודה ושקולה, בבחינת לא לשפוך את התינוק עם מי האמבטיה. אפשרות אחת – שגם נדונה בחדרי חדרים בבית המלוכה – היא להביא להחלפתו של בן-סלמן בנסיך אחר ולהמליכו, אך ספק אם זה יקרה. בן סלמן לא יוותר בקלות על שלטונו. העובדה שהצעיר בן ה-33 עתיד להיות השליט הבלתי מעורער של מדינה כה חשובה, צריכה לעורר דאגה במערב, במזרח התיכון ובישראל. לפי פרסומים רבים, ישראל מקיימת זה כשני עשורים קשרים חשאיים עם הממלכה. פורסם שראשי המוסד – אפרים הלוי, מאיר דגן, תמיר פרדו ויוסי כהן - נפגשו עם מקביליהם בסעודיה. היה גם דיווח שראש הממשלה אהוד אולמרט נועד עם בכירים בממלכה. אך נראה שעל סמך הדיווחים בתקשורת, בשנים האחרונות הקשרים המודיעיניים והצבאיים הואצו, במיוחד עם הנסיך ומקורביו. אף אחד לא ייפול מהכיסא אם יתברר יום אחד כי גם גנרל אסירי המודח מוכר לבכירים בישראל. בעיקר בגלל האויב המשותף – איראן.
הדאגה בעולם נובעת משיקול הדעת הפזיז של יורש העצר, שבא לידי ביטוי לא רק בהוראה לחסל את העיתונאי. השאלה: מה הוא ואנשיו חשבו לעצמם - שיחסלו אדם מוכר, בעל משפחה, שנכנס לקונסוליה באור יום, ואף אחד לא יידע על כך ולא ישאל שאלות? הפזיזות, הגחמתיות והיהירות של בן סלמן באו לידי ביטוי גם בעבר והיו צריכים להדליק נורות ותמרורי אזהרה. הוא עצר את ראש ממשלת לבנון רפיק אל-חרירי, כלא כמאתיים מעשירי הממלכה, ובנחישות אכזרית הוא מנהל את המלחמה נגד החותים ובני בריתם האיראנים בתימן. זו אכזריות חסרת עכבות וללא ריסון, שגורמת לאלפי הרוגים, רעב המוני ומאות אלפי עקורים ופליטים. מבחינה זו, אין הבדל רב בינו לבין בשאר אסד הסורי.
האם זהו המנהיג שארצות הברית וישראל רוצות שיהיה בן בריתן במשימות החשובות הניצבות במזרח התיכון? האם זהו המנהיג שאפשר לסמוך עליו ועל כושר השיפוט ותפיסת המציאות שלו?
התרעות פיקוד העורף