ראשית לכל, יש לברך על ההכרעה של שר הביטחון אביגדור ליברמן שבחר באביב כוכבי לרמטכ"ל ה-22 של צה"ל. בכך הוא שם קץ למחול השדים, המיותר ושלא לצורך שהתפתח בחודשים האחרונים בינו לבין ראש הממשלה, סביב המינוי. גם אם כוכבי לא היה המועמד המועדף של ליברמן – הוא נטה למנות את אלוף אלון ניצן, ראש אגף המבצעים– כוכבי הוא מועמד יותר מראוי לתפקיד.
 
אגב העקיצות בין ליברמן לנתניהו נמשכו גם לאחר ההחלטה, שעדיין טעונה את אישור ועדת המינויים בראשות השופט אליעזר גולדברג וכמובן אשור הממשלה. אפשר לה עריך בוודאות גבוהה, ששני האישורים יינתנו תוך זמן קצר. מלשכת נתניהו  הדליפו שליברמן העדיף את אלון וכי הם מקווים שאלוף פקוד הדרום אייל זמיר ימונה לסגנו של כוכבי. ואילו מקורביו של ליברמן מיהרו להדגיש כי הם שמחים שנתניהו ברך על מינוי כוכבי, רמז שאולי רצה לתפקיד את זמיר וגם הוסיפו כי ההחלטה על מינוי סגן הרמטכ"ל היא של הרמטכ"ל החדש ושר הביטחון. בקיצור אין רגע דל ביחסים בין נתניהו לליברמן, במיוחד כשברקע האפשרות של הקדמת הבחירות. 
 
אך למרות זאת לזכותם של כל ארבעת המועמדים (אלוף יאיר גולן נחשב לבעל הסיכויים הפחותים ביותר) יאמר כי הם המשיכו לשמור על יחסים חבריים ביניהם ולא ניהלו מסעות שתדלנות לקידומם לתפקיד, לא במסדרונות הפוליטיקאים ולא בתקשורת. ככל שהדברים היו בשליטתם התהליך היה נקי.

כוכבי יכנס ללשכת הרמטכ"ל במגדל בקריה בתל-אביב אחד בינואר 2019, יום לאחר שרב אלוף גדי איזנקוט יסיים את תפקידו, בדיוק במועד שקבע לעצמו.

אם לא יתרחש משבר צבאי באחת החזיתות של ישראל, יוכל איזנקוט להשמיע אנחת רווחה גם על כך שהוא מסיים את כהונתו בדיוק במועד שקצב לעצמו וחשוב מכך, ללא מלחמה או פעולה צבאית נרחבת. אם זה יקרה הרי תקופתו של איזנקוט תחשב לאחת השקטות והיציבות יחסית מבחינה ביטחונית  של ישראל והוא אישית כאחד הרמטכלי"ם ה טובים ביותר שמלאו את התפקיד.
 
כוכבי בן ה-54 הוא בחירה מצוינת. הוא הקצין המנוסה ביותר במטכ"לי שלו נסיון קרבי ומבצעי עשירים ביותר. הוא מילא שורה של תפקידים שהכשירו אותו למשימה: סגן רמטכ"ל, אלוף פקוד צפון וראש אמ"ן בתקופת מבצע צוק איתן בקיץ 2014. הוא קצין רהוט ומשכיל  שיש לו תואר ראשון בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, תואר במנהל ציבורי מאוניברסיטת הארוורד ותואר ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת  ג'ון הופקינס האמריקאיות. 

קורץ מחומר של גנרלים
 
הוא נולד בקרית ביאליק היה חניך בתנועת הנוער של המחנות העולים ואת 20 השנים הראשונות בשירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים שבו מילא את כל מגוון תפקידים, מלוחם ועד מפקד החטיבה. כבר אז בהיותו אלוף משנה ומח"ט דברו בו נכבדות כמי שקורץ מחומר של גנרלים שיהיה אולי אף רמטכ"ל. 
בעברו יש מעט פגמים, שניתן לזקוף אותן לחובתו. אולי שני האירועים המשמעותיים בתחום זה היו כשפיקד על אוגדת עזה בעת ההתנתקות מהרצועה ב-2005 וכשנחטף ב-2006 גלעד שליט.
 
האתגרים שבפניהם יעמוד כוכבי לא יהיו שונים מאלה שניצבו לפתחו של איזנקוט. בראש וראשונה שמירה על צה"ל כמוסד ממלכתי, שמשקף את החברה המפולגת והמשוסעת לגווניה, אך בלי לאפשר לרוחות רעות שמנשבות מכיוון הפוליטיקאים בעיקר מהימין ומרבנים לחדור אליהם. משימתו החשובה הנוספת היא למנוע מלחמה או עימות צבאי ואם זה יתרחש להכין  היטב את צה"ל למערכה. הסכנות הגדולות ביותר נותרו חזית עזה עם חמאס והגדה המערבית, בשל העדר תהליך שלום, האפשרות שאבו מאזן ירד מבימת המנהיגות והחיכוכים הגוברים בין מתנחלים קיצונים לפלסטינים.
 
גם בחזית הצפונית נכונו לצה"ל בהנהגת כוכבי קשיים רבים. איראן תמשיך להתבסס בסוריה כאשר שאלת חופש הפעולה של חיל האוויר נותרה עדיין טעונה בגלל המשבר שטרם נפתר עם רוסיה. ובלבנון ימשיך חיזבאללה להתעצם ולהצטייד בטילים מדויקים יותר, במלטי"ם, בכלי סייבר ולהתכונן למלחמה, גם אם בשלב זה אין סמנים שהיא בפתח. יש לקוות שאל מול כל אותם איומים ואתגרים יפגין אביב כוכבי את אותם שיקול דעת, נחישות, כוח רצון ועמוד שדרה שמאפיינים את איזנקוט.