יש בממשלות ישראל קבינט ביטחוני־מדיני, קבינט כלכלי וקבינט דיור. על אף שנהרגים כאן כ־350 בני אדם בממוצע בשנה וכ־32 אלף קורבנות מאז תחילת הספירה בשנות ה־50', אין שום סיעור מוחות ממשלתי לעצירת הקטל בכבישים. רק הכלכלנים ודוחות האקסל עובדים במטרה לייצר כסף מהמציאות באמצעות דוחות לעברייני תנועה. שום גורם אינו משקיע את הכסף בתשתיות או בהדרכת הנהגים כיצד לשלוט במפלצות הכביש בהספק של 300 כ"ס ומעלה.
לכבישים, בטח לכביש 90, אין לובי פרלמנטרי חזק ומאיים, מעולם לא היה. הטופוגרפיה של חלק ניכר מהכביש משתנה ומסכנת את הציבור בגלל בולענים ואבנים שמידרדרות לכביש, וכמובן שיטפונות שמותירים בוץ חלקלק, את אף אחד זה לא מעניין וזו עובדה. אמש קיבלה הטרגדיה של אובדן משפחה מקום גבוה בליין־אפ של המבזקים ומהדורות החדשות. ביום חמישי כבר לא ידברו על האירוע. ההתייחסות הצינית שלנו לחיי אדם, תמשיך להתבטא בכבישים אדומים, אבל מדם.
התרעות פיקוד העורף