לו הייתי יכול, הייתי מבקש סליחה באופן אישי מכל תושב מדריד על שבמשך השנים הארוכות שבהן הייתי שמאלן אוטומטי, זיהיתי את עירם עם הדיקטטורה של הגנרליסימו פרנקו, ואיחרתי לגלות את הקסם המדרידאי - שאולי אינו מתפרץ במתיקות חנפנית כמו לטאה משובצת בחרסינה צבעונית של גאודי, אבל מרגע שנכבשת תתקשה לחשוב על עיר טובה יותר בעולם. במיוחד אם אתה גרגרן מסוגי, כזה שצלחת חמון איבריקו בלוטס מתוצרת "חוזליטו" לצד בירת "מהאו" צוננת גורמת לו לרטוט מעונג.