כשהחברה נעשית מקוטבת, שיטת שתי המפלגות מזמינה צרות. בכל מערכת בחירות בערך מחצית האומה מנצחת, ולעומתה המחצית השנייה מפסידה. מה שלא יהיה, הדמוקרטים יתנגדו למהלך של טראמפ. מה שלא יהיה, הרפובליקנים יתמכו במהלך של טראמפ. האם המהלך טוב? זאת שאלה משנית יותר מחמישה מיליארד דולר הושקעו במערכת הבחירות של אמצע הקדנציה בארצות הברית. המון כסף כדי להשיג, איך לומר בעדינות, לא כל כך הרבה.
אמריקה לא תשתנה בעקבות הבחירות ותוצאותיהן. התופעות הפוליטיות שמאפיינות אותה לא ייעלמו. גם הנשיא נשאר. הבוחרים, בעיקר הדמוקרטים, יצאו לבחירות האלה כדי ללמד את טראמפ ואת בוחריו לקח, לבלום את הממשל, לשים כבלים על ידיו. אבל מהר מאוד יגלו שכבלים על הידיים אינם דומים לפלסתר על הפה.
גם לפני הבחירות טראמפ לא היה באמת חופשי לעשות כרצונו. מצד שני, גם אחרי הבחירות הוא ימשיך לדבר, לצייץ, לעלוב, להתנגח ולהתקטנן בחופשיות. במילים אחרות, אם טראמפ הוא הבעיה של הדמוקרטים, הקונגרס אינו המוסד שיודע כיצד לפתור אותה.
אמריקה שרויה במשבר פוליטי מתמשך. לא חסר תקדים, אבל חמור למדי. שיטת שתי המפלגות היא דבר מצוין כשחושבים על פוליטיקה של פשטות – בלי קואליציות מייגעות, בלי פילוגים ורסיסי סיעות, בלי פרלמנט כאוטי. אבל כשהחברה נעשית מקוטבת, שיטת שתי המפלגות מזמינה צרות. בכל מערכת בחירות בערך מחצית האומה מנצחת, ולעומתה המחצית השנייה מפסידה. זהו משחק סכום אפס. הדמוקרטים לא יבחלו באמצעים בניסיונם לבלום מינויים שמרניים לבית המשפט העליון. הרפובליקאים לא יעשו מאמץ לבחור שופט שעשוי להיות מקובל על הרוב.
בקונגרס, למעט תקופות שבהן יש למפלגה אחת רוב מוחץ, המשחק הזה הוא גם משחק של שיתוק. קשה להגיע להסכמה החורגת מהקו המפלגתי, קשה להעביר רפורמות הדורשות התגייסות רחבה, קשה לנהל דיון ענייני שאיננו מקוטב. מה שלא יהיה, הדמוקרטים יתנגדו למהלך של טראמפ. מה שלא יהיה, הרפובליקנים יתמכו במהלך של טראמפ. האם המהלך טוב? זאת שאלה משנית. כמעט חסרת חשיבות.
חלפו הימים שבהם יחידים מורדים משתי המפלגות חוברים לקבוצה של קונצנזוס. הסנטור ג׳ון מקיין מת. גם רוחו העצמאית מתה. אימת הרדיקלים מימין ומשמאל משתקת את הנבחרים. כל זה ניכר גם במחוזות ובמדינות שהצביעו אתמול. החריגים מתמעטים. יש רק מעט סנטורים דמוקרטים ממדינות שהצביעו לטראמפ, ורק מעט סנטורים רפובליקנים ממדינות שהצביעו לקלינטון. יש רק מעט חברי בית נבחרים שזוכים לאמון המחוז, למרות שאינם מהמפלגה הנכונה. עבודה טובה? אישיות קוסמת? אלה איבדו מחשיבותם לעומת כרטיס במחנה הנכון. והתהליך מזין את עצמו - בוחרים זועמים מתעקשים על נבחרים זועמים, שמעודדים בוחרים זועמים שמצביעים לנבחרים זועמים. וחוזר חלילה.
זה לא בגלל טראמפ. זה מה שהביא לניצחונו של טראמפ. זה, ועוד כמה עניינים, כמו זלזול במי שאינם ממהרים לאמץ כל נורמה פרוגרסיבית, וכמו דהירה של הרכבת הכלכלית הבורחת מהאזרח הפשוט. בהתאם, שום תוצאה לא תבלום את טראמפ. שום קונגרס לא יבלום את טראמפ. את הנשיא הבא בוחרים בעוד שנתיים. לא כדאי להתבלבל.