2. עמוס ידלין משמש זה שבע שנים כנשיא המכון למחקרי ביטחון לאומי, שהיה חלק מאוניברסיטת תל אביב עד שהתנתק ממנו. בעברו היה טייס שהשתתף בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק ב־1981, נספח צה"ל בארה"ב וראש אמ"ן בשנים 2006־2010. במערכת הבחירות האחרונה ב־2015 היה מועמד מפלגת העבודה לתפקיד שר הביטחון. הוא נחשב למומחה חשוב בענייני ביטחון לאומי ואסטרטגיה, ופרשן מבוקש על ידי כלי תקשורת בארץ ובחו"ל.
פרלוב העדיפה שלא להגיב. פנייה למכון למחקרי ביטחון לאומי לא נענתה.
3. חבל שגולדה מאיר לא איתנו. בשנה האחרונה יש תחושה שאנו זקוקים לה יותר מתמיד. לא בגלל מדיניותה, שהתאפיינה בקוצר ראות ועקשנות, והייתה מהסיבות המרכזיות שהביאו את מלחמת יום הכיפורים. בוודאי לא בגלל קהות חושיה כשהכריזה ש"אין עם פלסטיני", ואפילו לא בשל צדקנותה כשאמרה על תנועת הפנתרים השחורים "הם לא נחמדים".
4. לממונה על פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) אלוף כמיל אבו רוקון ולמשרד האוצר יש הרבה מה להסתיר. אחרת קשה להבין מדוע הם מסרבים למסור נתונים פשוטים, שנוגעים לאספקת תזקיקי דלק מישראל לחמאס בעזה. תזקיקים אלה, שמאפשרים את המשך אספקת החשמל והמים לשני מיליוני תושבי עזה האומללים, החיים במצוקה קשה על סף אסון הומניטרי, הם הרקמה הדקה שמונעת כרגע מלחמה.
על רקע הסירוב של המתפ"ש ומשרד האוצר לספק תשובות, הגשתי יחד עם אלעד מן, עורך הדין של עמותת "הצלחה", בקשה לקבלת פרטים בנוגע לעסקי ישראל־קטאר־חמאס, מכוח חוק חופש המידע. מי יודע, אולי יתברר כי 65% מהכסף הקטארי הולך למשרד האוצר בירושלים, ובחלקו היחסי מממן את ההתנחלויות והכיבוש.
התרעות פיקוד העורף