תוצאות בחירות האמצע בארצות הברית ישפיעו על ירושלים. לא רק על ירושלים כמטאפורה לממשלת ישראל, אלא על העיר ירושלים ועל החזרתה לשיח מדיני נפיץ ומרתק. מה שנראה כדבר שלא מדברים עליו עוד, מאיים לחזור ובאמצעות הממשל הכי אוהד לישראל הימנית.
בסיכום עבודת הדוקטור שלו קבע ברקן שהריבונות הישראלית היא ריבונות בהשאלה, כי ריבונות הערבים היא ריבונות מושעית. הוא הרשה לעצמו לדבר על פתרון אוטופי של חלוקת העיר לניהול משותף על פי הרבעים השונים, הסדר שחזר לתחייה בתקופת קמפ דיוויד של אהוד ברק, לפני שהכל קרס. אגב, ברקן ליווה את מנחם בגין כאשר סאדאת הגיע לארץ וסיקר באופן צמוד את הסכם השלום שבו הונחה התשתית לאוטונומיה הפלסטינית. הניתוח שלו מאז מסביר למי ששכח את היחס המסויג של מדינות בעולם למעמדה של ירושלים. זה גם הפיתוי של טראמפ: לסדר את העניינים, לסגור עסקה. סינדרום ירושלים של העסקאות הפוליטיות.
למרות כל העסקאות, מדברים על הצבעת מחאה של חרדים בעדו, על הכיפות הסרוגות שיצביעו בעדו, אף שהבית היהודי הודיעה על תמיכתה בליאון. השבוע יתברר מי יעמוד בראש העיר המאוחדת שכולם רוצים לחלק. לחלק לעצמם ולפעמים לאחרים.