בקפה השכונתי שלנו נדרשים הלקוחות, שרובם כמוני לקו ברפיון שכל כרוני, לוודא הכל מראש לפני ההזמנה. שרונה, הכריך מהיום? "למה אתה מלכלך? בטח מהיום". יש משהו מעכשיו, שאני אעמוד לידך ואראה שאת מכינה אותו? יש עכשיו קדחת מלטה. אני מאוד פוחד. "אתה ממש בלתי נסבל, באמת. מה אתה רוצה, אני אכין לך". 


אני רוצה לחם בלי גרעינים וגרגרים, לחם שחור של פעם. טונה בלי מיונז, עגבנייה חתוכה דק, תבדקי עם המיקרו־מטר שהפרוסה לא תהיה עבה יותר מ־1.2 מ"מ, שלושה בצלים ירוקים - על החול אני מוותר - וזיתים סוריים דפוקים. יש מצב אני מקבל את זה לפני שעה של המתנה? אני מחכה לאנשים. אם לא קשה לך, נקי את השולחן. מאז כ' באב לא שטפתם אותו, ואנחנו כבר בכ"ב במרחשוון, אז מר לי.


"מי הרגיז אותך על הבוקר, חיים שלי", שאלה שרונה, "רק ירדו כמה טיפות של גשם, בא היורה ואתה עצבן. שב, תירגע, אני אדאג לך". כפרה, יורה אצלנו זה רק ב־4 בנובמבר, שמורידים ראש ממשלה, ומלמדים את הילדים שיצחק רבין מת כי הוא לא אהב את העם. כל השאר פארש. אז יאללה, תהיי נאצי־פלשתינו טובה, כפי שגורס אדון שפטל, ותעשי לי קפה קר על בסיס אספרסו כפול. לא להביט בי! לעבוד, חולירע יאסנה. 

התיישבתי ועלעלתי בסמרטעיתון של שלדון, כדי לקרוא שם מה כתב הוגה הדעות חיים שיין. הוא רוצה לרצוח את דינה זילבר, משום שאמרה לקולקציית האפסים באגם הדרעק את האמת כפי שהיא באמת. 


הגיעה הפגישה. בא מפיק חמוש בילדה יפה, שהושיטה יד לשלום. "אני סנאית, נעים מאוד". הבטתי בה, עניתי שלום יפה והסברתי לה שאני שומר נגיעה ולא לוחץ יד לנשים. "אוי, סליחה. לא ידעתי שאתה דתי. אני מתנצלת". לא, ממש לא, סנאית, אני דתי רק לפי דעתי. אני בז לכיפעלך, אבל היום כל מגע קליל הוא מבוא לתביעה להטרדה מינית. ואין לי כסף לפינגווין שייצג אותי. היא צחקה, סנאית היפה, ואמרה שהיא לא תובעת. חייכתי.


אבי, תוציא את האוזנייה של הטלפון מהאוזן או שאני הולך. מה נסגר איתך? מי זו, הבת שלך? למה אתה לא מציג לי אותה? מה, אני צריך לנחש? "מה פתאום הבת שלי, קוף", הוא סוף־סוף התייחס אלי. "זו סנאית מנהלת ההפקה שלך. אתה תתקשר איתה, כי אני עסוק. היא תעדכן אותי". הא, הבנתי. טוב, שמע, מר אדוני, אני לא עובד עם מפיקות ומנהלות הפקה. רק בנים, אח שלי. הסתובבתי לסנאית והסברתי לה שזה לא אישי, פשוט הסמרטוטיאדה של הדס שטייף בשטח, ואולי היא אוספת ראיות. לך תדע. 


"קוף, אתה לא נורמלי", הזדעק אבי, "מה זה לא עובד עם נשים?" הלו, תוריד הילוך כוח, אתה נוהג בשטח בנוי מישורי. אני על העבודה איתך אעשה 15 אלף שקל, אבל אחרי מסים שבהם יבנו כוילל ומקווה במעלה רחב המענגת בתרי זוזים באיו"ש, יישארו לי 6,000 ביד. פינגווין גובה 200 גדוילים על ייצוג של דביל כמוני, רק כמקדמה. רד ממני, תביא בחור, ותקדם את סנאית למנהלת הפקה בכירה של הבחור הזוטר. אני אעבוד מולו.

הכריך עוד לא הגיע, גם לא הקפה הקר ומשקה האלים. שאגתי: ש־ר־ו־נ־הההההה!!! והיא הגיעה. "מה אתה צועק?", איפה הסחורה? מה זה מה אני צועק? תשאלי אותם מה הם רוצים לשתות או לאכול. היום ננהג לפי השיטה של "לא נהנית, לא שילמת". מה יהיה איתך? "סליחה, סליחה, אני בלחץ. כבר מגיע".

אבי הביט בי ואמר שאני מכניס אותו להוצאות. אל תדאג, השבתי, הקפה עלי. "לא התכוונתי לקפה. פתאום אתה רוצה עוד מפיק. מי ישלם על זה?".

אתה, מה זה מי? פשוט תרוויח עמלת מפיק של 27% במקום 30% קרא לזה בלת"צ. סחבק חייב לשמור על עצמו, יש כאן טרור של מי־טו, מי־טרי, מי־פור־אנד־פייב, מי־לא־זוכרת־מתי־איך־ולמה־אבל־כן־זוכרת־שהקוף־הטריד אותי. הלו, אבי, יש מצב חירום ברחוב, אתה לא חי כאן? בת כמה את, סנאית? 


"אני בת 23, בינואר", היא השיבה. יופי, מזל טוב, יקירתי. שמע, אבי, היא יותר צעירה מהבנות שלי. בוא נתקדם, עשה לי טובה. למה אתה רוצה לשגע אותי? אגב, לאיפור בצילום, או את דבורה ואורית שעובדות איתי בערוץ 15 שנה, או שתביא מאפר בחור. הוא יכול גם להיות טרנסווסטיט עם זנב של טווס, אבל תוודא שזה זכר, כן? "טוב. אני אטפל בזה. סנאית תעבוד איתי, יהיה מישהו שיעבוד מולך. שמע, אני צריך שתעשה בשבילנו כמה דברים, לפני שנתקדם". אין בעיה, אחי, דבר אלי. 


הו, הנה שרונה מ"מאסטר שף" הגיעה עם הסנדוויץ' טונה. רגע, בואי נפתח ונראה את עובי פרוסת העגבנייה. תגידי, לא ביקשתי ממך מילימטר? למה זה בעובי של שלושה ס"מ? ולמה בצל לבן, כשביקשתי בצל ירוק? "רון, אין ירוק. עוד לא צמח בגינה. תאכל ותשתוק כבר". כן, אבי, איפה אחזנו? "תקשיב, אני הולך עם כל השטויות שלך, אבל אנחנו צריכים שתפסיק להשתולל על מירי רגב. אנחנו מצלמים מצגת למכרז של משרד התרבות, אתה מבין על מה אני מדבר? מה שאני צריך זה שלושה חודשים שקט בגזרה. זה לא הרבה זמן שתשתוק קצת עם השטויות שלך. מה אתה אומר? אתה עושה לי את הטובה הקטנה הזו?"


נגסתי בכריך הטונה, ונתקלתי בעצם קשיח. הבנתי שזה הגבעול של העגבנייה ששרונה שכחה לחתוך אותו מהאמצע של הפרוסה. הנחתי את הסחורה בצלחת, קמתי וזרקתי את כל התכולה לפח הקרוב. הצתי סיגריה במקום האוכל. "מה קרה?!", שאלה סנאית בתימהון, "היה שם פלסטיק או משהו כזה?"  לא, ממש לא. רק השורש הירוק בא לי לא טוב. קורה. 

שמע, אבי, נו־קן־דו. אני לא מערב שמחה בששון. לצלם מצגת זה יופי של חלטורק'ה, אני מנגן את זה כמו פגניני. הרי התוכן לא חשוב ממילא, מה שחשוב זה הקשרים שלכם עם "הביוף" במנגנון, כדי לקבל את העבודה הגדולה. אבל לקחת אותי, לא את הפרצופים של טיפשורת הימין הפאשיסטי, נכון? אני לא במשחק הזה, ואתה יודע. בשבילי הם כולם חשודים בפשע שנאה, מתע"ל ועד לג'מעה שמתחפשת לגנגסטרים בקריית ארבע. אז קשה לי להתחייב לא לקשקש. אני בטוח שאתה מבין אותי. הוא הביט בי, אמר שהוא צריך להתייעץ עם השותפים, ושיחזור אלי בהמשך היום. נפרדנו בחום, ואני מחכה, אם כי נראה שאין למה לחכות. 
 

הו, איזה יופי: המשטרה ממליצה על הגשת כתבי אישום נגד המעורבים בפרשת הצוללות, כולל נגד עו"ד דוד שמרון, פרקליטו ומקורבו של רה"מ בנימין נתניהו. אני מקווה שהמשפט יהיה בתל אביב, יופי של בילוי לשעות הבוקר, כמו כשהיינו ילדים והלכנו לויצמן 1, ללמוד משפט אצל צבי לידסקי המנוח. אוח, היו ימים יפים יותר, זה בטוח. 


ביבי כמובן לא ידע על כלום, שכל סביבתו הקרובה והאינטימית גונבת (לכאורה, רק לכאורה) א־ביסלע־געלט מהקופה הציבורית. היי, אנשים צריכים להתפרנס. גם דון קורליאונה. האבא והבן התירו לקאפויים שלהם לחלטר מהצד ולעשות כמה לירות. אז הוא לא ידע, כי הוא לא ידע מה לשאול. הוא רצה צוללת מצאצאי הנאצים, יימח שמם וזכרם, והג'מעה - כולל אלוף ותת־אלופים בצה"ל - חתכו חאווה על הרצון של הראיס, גם כאשר ידעו שלא צריך צי של צוללות שיחלידו במים. 


חוסר הידע הזה מעמיד למבחן ציבורי את השאיפה של קולקציית האפסים למנות לעצמם יועמ"שים לפי בחירתם, ולא לפי התקן שקובע משרד המשפטים. 

איילת שקד, למשל, היא שרת המשפטים שלנו, שמפלגתה - הבית היהודי הלבן (בקולקציה הגזענית הזו זכתה שקד לתמיכתם של 53 אלף מצביעים) - זכתה לאמונם של כ־300 אלף מצביעים, 8 מנדטים שמהווים 6% מאוכלוסיית אגם הדרעק. אבל זו דמוקרטיה, שלפיה אדם חפץ שלטון מחלק את אחד המשרדים החשובים במדינה כדי לזכות בשלטון. והגברת שקד לא אוהבת שומרי סף שיגידו לה מה מותר ומה אסור. הבוס שלה, אדון ביבי, גם לא אוהב, וגם לא אכפת לו שהיא מתעללת בפינגווינים שתחת סמכותה, ושעלולים לשלוח אותו ללבוש כתום במעשיהו. הכל ברור, אפילו לכסיל כמוני, עובדה. 


קשה לי התחושה עם 200 הפינגווינים במשרדו של ד"ר אביחי מנדלבליט. שקד רוצה לחסל אתכם? לסרס אתכם? לקבוע מי יופיע בישיבות באגם הדרעק?
זו זכותה לדרוש! אבל איפה אתם, שומרי הסף? מדוע אינכם מודיעים על סכסוך עבודה ושביתה לאחריה? מדוע אינכם מחקים את עובדי הוועדים הגזלנים במשק? הרי אם שר תחבורה, אנרגיה, בריאות, חינוך או כל רגולטור אחר שואף לפגוע בגוף מאוגד וחזק, מיד הם שובתים. בניגוד אליהם, הפגיעה המקצועית במעמדכם היא עילה למאבק ציבורי. איילת שקד יכולה, גם אתם יכולים. מה יקרה? נפתלי הגבר יאמר שאתם פושעים? אז הוא יגיד. עם המורים תחת סמכותו המיניסטריאלית הוא גם כזה עבדאי? לאאאא... שם הוא כלומניק, כמו כל שר לפניו בתחום. רק הוא מדבר יותר, זה כל ההבדל.

האופוזיציה היא אשפה לא פחות מהקואליציה. איך חברי הוועדות מהאופוזיציה בכלל נוכחים בחדר כאשר השלטון הנוכחי מפרק כל גורם שאמור לפקח על הדרג הפוליטי, שבז לכל חוק יסוד במדינה. פשוט לקום ולעזוב את אולמות הוועדות ואת המליאה, ולתת לאוסף האקלקטי הזה להצביע כרצונו. מה יאמרו עליכם? שאתם שמאל־קיצוני־נאצי־פלשתינו, כמו שטוען יורם שפטל, שמאשים אתכם בתמיכה בערבים? אז הוא יגיד, מה קרה? 


ולשרים המתוקים נאמר רק דבר אחד - כאשר יעצרו את היועמ"שים שלכם עם שאר חברי כנופיות הביידה־גאנובים (לכאורה, תמיד לכאורה, בעדנא דריתחא ודברים שהוצאו מהקשרם, טל"ח), אל תגידו לנו "לא ידענו", כפי שאומר לנו ביבי כבר 20 שנה. כלום הוא לא יודע; כמו רחמים שלא ידע, כי הוא לא ידע. אז מי מינה את הפושעים? אני?

בין לבין מתים פה אנשים כמו זבובים בכבישים ובאתרי הבנייה. בעלות של שתי צוללות (כ־800 מיליון יורו, לא כולל חאווה) וחמישה אף־35 (350 מיליון דולר, לא כולל חאווה, כמובן) אפשר לסדר את כביש 90, עם הרחבת נתיבים וכמובן גדרות הפרדה. גם שם תהיה חאווה. אני לא מבין מה הבעיה בסדרי העדיפויות, ומה ההבדל בין חאווה מהכביש לחאווה מצוללת? אולי צריך לחלק יותר ליותר מעורבים? בסדרררר, שיסתפקו במועט. זה עדיין מספיק כסף.


בעניין אתרי הבנייה אין לי ציפיות מהממשל הנוכחי. הרי בסך הכל מי הם כמעט כל הצונחים למותם? עראברים ופועלים זרים. לא יהודים, רחמנא ליצלן. אז בשביל בניית הארץ כדי שאפשר יהיה להתקמבן עם המשתכן, צריכים למות כמה, וזה גם בזול. אין להם אגף שיקום. הם מתים, מניחים אותם בשקית, שולחים 400 דולר לסין, ויאללה נגמר, תביאו חדש. ואז עוד רישיונות ואגרות, ויש תעשייה. 


ואם זה אונזרע־עראבר, מושכים את השארים בבתי משפט לעשר שנים, ובסוף נותנים להם פיצוי של 70 אלף שקל גג. וזה גם מחיר שנבלע בקומבינה למשתכן, כמו שטחים ציבוריים או גינה קטנה. מקסימום ייתנו לקבלן עוד קצת זכויות בנייה, או שיוותרו לו על התקן ביציקה, נגיד פחות בטון. אף אחד לא יפסיד. זה כמו המטוס המפואר של הגברת שרה, שצריכה לטוס לטוזיג עם מנהיגי העולם שמתלהבים מחוכמתה. אמרו יעלה 350 מיליון, בסוף האווירון הצנוע יעלה מיליארד (לא כולל חאווה, כמובן) שקל? בקטנה. באמת בקטנה, מגיע לביבי שלנו. הוא איש גדל ממדים, לא כמו יצחק שמיר - הנערץ עלי בזכות צניעותו - שהיה חולץ נעליים ונרדם על הרצפה במטוס. הכל בסדר במדינה האהובה שלנו, ה־מ־ג־נ־י־ב־ה. אז בואו לא נעשה רעש מהאווירון המלכותי. אני נוטה לחלום שכאשר ביבי יהיה באגף המלכותי במעשיהו (אם ירצה השם, השוטר והשופט), גדעון סער ימריא לחו"ל אפילו בדקוטה, ובלי גאולה. כי היא צריכה להביא מהתאגיד פרנסה לחמישה ילדים. לא יהיה לה זמן לבלות בחו"ל. 

הייתי חולה כמה ימים. תקף אותי נגיף בלתי מזוהה בעליל, שגרם לי לחום גבוה 38.5 או משהו. אפילו כיפוש השתכנעה שאני מושבת לחלוטין. גם הילד נבהל קצת מאבא שזרוק במיטה. התקשיתי לצפות בטלוויזיה, אז הקשבתי לבלה־בלה־בלה על נאמנות בתרבות וכל הדרעק הזה. לא הצלחתי להבין מכל גדודי הסער בתועמלנות התקשורתית מה זו נאמנות בתרבות. הרי חוקי מדינת ישראל אוסרים במפורש על עידוד טרור למשל בכל פרסום או הופעה. במה החוק של מירי רגב משפר את החוק הזה? שהיא לא תיתן כסף לערבים־נאצי־פלשתינו לעשות קיינע תרבות? שהיא לא תיתן כסף לשמאל? בסדר, שלא תיתן. מה הבעיה? 


הרי תמיד ישנן קרנות עשירות בעולם, או פילנתרופיה מקומית של עשירים מקומיים, שישמחו לממן תרבות־אנטי־נאמנה־למירי. אז במקום להגיש בקשה לתמיכה כספית לג'מעה של מירי, שהמומחוים בגיוס משאבים יגישו בקשות לעשירים שלא נאמנים למירי, וסגרנו עניין. 


למשל חיים סבן, מיליארדר שמממן ותורם מכספו לקונגרסים באמריקע ותרומות לעמך ישרואל, ישמח להקצות עוד כמה מיליונים לתרבות שאינה נאמנה למירי. כאילו לא משהו עם הרבה תמונות יפות וגדולות של דגל כמו טופל'ה טוטוריטו, וקצת מילים (היא לא קוראת הרבה, אין לה זמן. זמנה מוקדש לעשייה) שלזה היא תקדיש הרבה כסף שייצר השמאל־הבוגדני־הנאצי־פלשתינו, כי בימין למשל יש חניוקים שלא מייצרים כסף. סתם דוגמה, כן? סבן ועמיתיו, לשם דוגמה, יממנו את התרבות שאינה נאמנה. על מה עושים כאן רעש בדיוק? כסף אחר תמיד יש, צריך רק לחפש אותו. 


כשהחלמתי קצת, צפיתי בעונה האחרונה של "בית הקלפים". היא הייתה מיותרת, כמו זו שלפניה, שהייתה סהרורית למדי. אבל בלי קווין ספייסי אין טעם לסדרה. הנ"ל חלאה? לא מתווכח, לסגור וללכת. הבלונדה במקומו לא יכולה להחזיק סצינה לבד, בטח שלא שמונה פרקים. אבל אסור לומר את זה, כי זה ממש לא פוליטיקלי קורקט במציאות של היום, כאן ושם בארץ נטפליקס. 


אוקצור, לכו להתחסן נגד שפעת, נגד דלקת ריאות, נגד חצבת, נגד ביבי, בנט, ליברמן, כחלון, מירי, מכלוף, אורן חזן, האלוף שטרן, מרצ, אין עתיד, מפא"י, שמאל, ימין, למעלה, למטה. אל תיסעו בכביש 90, היזהרו מטרור של מי־טו ואל תתקרבו לאתרי בנייה. ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.
 

tguvot@maariv.co.il