התפטרות שר הביטחון אביגדור ליברמן פחות מ-24 שעות לאחר סיום סבב לחימה לא מוצלח מול חמאס היא לכל הפחות חוסר אחריות וציניות פוליטית לשמה. אין פרס גדול מזה לחמאס, שכבר עכשיו מהדהד זאת בכל הכוח כהישג חסר תקדים שלו.



יש מתברר מעצמות שמפעילות סייבר על מנת להשפיע על פוליטיקה פנימית של מדינות אחרות. לחמאס הספיקו שמונה חודשים של קמפיין עפיפונים, טרור אש, תהלוכות שיבה וסבב הסלמה קצרים, לפרק אולי, ממשלה בישראל. 
 
התפטרות מוקדמת של ליברמן לאחר שהקרע בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו הלך והעמיק בחודשים האחרונים סביב הסוגיות של ההסדרה והמדיניות מול חמאס, היה יכול להוסיף אמינות להמשך, אבל בפועל הוא היה שותף מלא עד החודשיים האחרונים למאמצי ההסדרה והמדיניות המאופקת בהפעלת הכוח מול חמאס ברצועה. יעידו על כך יוזמת הנמל בקפריסין שהוביל, הובלת שיחות מדיניות בנושא עם מנהיגים בעולם הערבי וגם הצדקת קו מאופק שהובילו הרמטכ"ל וצה"ל בכל הקשור לתגובות הצבאיות נוכח האירועים האלימים על הגדר וטרור האש מרצועת עזה. 
 

השינוי הגדול התרחש כאמור רק בתקופה האחרונה, ליברמן יצא במתקפה חריפה כנגד תהליך ההסדרה, אמר באופן פומבי שהוא אינו חלק ממנה, ובמהלך ביקור באוגדת עזה לאחר סוף שבוע אלים נוסף על הגדר הצהיר כי כל האופציות מוצו וצריך לצאת למבצע צבאי ולתת מכה חזקה לחמאס שתבטיח שקט לתקופה ארוכה.

נתניהו, ליברמן ואיזנקוט. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
נתניהו, ליברמן ואיזנקוט. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ


איום כזה מצד שר ביטחון בישראל, אמור לייצג הכנות ומוכנות שמתרחשת מאחורי הקלעים, אבל בפועל, עמדה זו ייצגה את עמדתו של שר הביטחון, כאשר מערכת הביטחון כולה אינה עומדת מאחוריו. למעשה נותר מצב שבדיוני הקבינט הוצגו שתי עמדות שונות, זו של צה"ל ומנגד זו של משרד הביטחון. במצב עניינים כזה ליברמן מצא את עצמו בודד בצריח לאור היחסים של ראש הממשלה עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט, ולמעשה מעמדו של שר הביטחון הלך ונשחק.
 
אין בהתפטרות הלא אחראית בעיתוי בה בחר, שר הביטחון, יום לאחר הסבב הקצר מול חמאס, בכדי לנקות את ראש הממשלה בנימין נתניהו מאחריות למשבר האמון ביחסים עם ליברמן.
 
תהליך בחירת מינוי הרמטכ"ל הוא דוגמא מעולה לכך. בעניין הזה ראוי ליברמן להערכה על תהליך שקוף ומסודר, שעבר בשקט מופתי, גם ביחסים בין המתמודדים לרמטכ"לות עד להתערבותו של נתניהו בתהליך והניסיון למנות את מפקד פיקוד הדרום לשעבר, אלוף איל זמיר לרמטכ"ל, מינוי שלו התנגד ליברמן ובצדק רב, לאור היתרון המובהק של המועמדים האחרים לתפקיד, בניסיון ובמגוון התפקידים שביצעו כאלופים.

התרגיל החריג שעשה ליברמן לנתניהו בהודעה החד צדדית בבחירת אלוף אביב כוכבי למועמדו כרמטכ"ל הבא סינדלה בפועל את נתניהו שהבין שהפסיד בסיבוב הזה לליברמן והוא אישר את המינוי, אולם לאחר התרגיל המתוחכם והשנוי במחלוקת של ליברמן, באוויר כבר עמדה האפשרות לפיצוץ מוחלט ביחסים בין השניים.
 
הרמטכ"ל המיועד כוכבי אמור להיכנס לתפקידו בעוד פחות מחודשיים, כל זאת בהנחה שהממשלה תאשר את המינוי, יכול גם להודות למזלו הטוב וגם לפעולות שעשה ליברמן כדי לסגור את המינוי עוד לפני ההתפטרות שלו. מבחינה מעשית להתפטרות שר הביטחון עד מינוי שר ביטחון חדש לא תהיה השפעה גדולה על צה"ל בטווח הזמן הקרוב. הצבא והרמטכ"ל כפופים לממשלה כולה ובכל הקשור לניהול המבצעי תהליכי האישור יהיו מעט שונים, אבל המדיניות תישאר אותה מדיניות, במיוחד שגם כך ראש הממשלה הוא זה שהוביל אותה בגיבוי מלא לעמדת צה"ל ומערכת הביטחון.