נתניהו, אם לא "מר ביטחון", תהיה לפחות "מר הסברה"

לא בכל יום מתפטר שר ביטחון ומטיח בראש הממשלה כתב אישום, השערורייה שעלולה לעלות לכולנו ביוקר, הטאבו שאסור להכניס למערכת השיקולים הלאומית־ביטחונית וכך נכיר תודה לגיבורים שנותרים אלמוניים גם בלכתם

אבי בניהו צילום: לירן שטרית
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: לע"מ
2
גלריה

אינני יודע מי יחליף אותו לקראת הבחירות. אני כן יודע שהדעת איננה סובלת שראש הממשלה נתניהו יהיה גם שר חוץ, גם שר ביטחון וגם ראש ממשלה, זה לא אפשרי עם סדר יומנו הביטחוני, וזה לא הגיוני עם סדר יומו האישי. אם יחליט לשמש גם כשר ביטחון כדוגמת בן־גוריון, בגין, רבין וברק - עליו יהיה לוותר על תיק החוץ. שר הביטחון הבא ייאלץ לעבוד עם הרמטכ"ל הבא אביב כוכבי, שהממשלה טרם אישרה סופית את מינויו. יש הרבה מאוד עבודה.

ליברמן בנאום ההתפטרות. הממלכתיות היטיבה איתו. צילום: מרק ישראל סלם
ליברמן בנאום ההתפטרות. הממלכתיות היטיבה איתו. צילום: מרק ישראל סלם | ליברמן בנאום ההתפטרות. הממלכתיות היטיבה איתו. צילום: מרק ישראל סלם

השתיקה, המבוכה, הזגזוגים, הערפל, התחושה של הפקרת תושבי הדרום לגורלם, של פגיעה בהרתעה הישראלית והותרת היוזמה בידי חמאס - נזקפים לחובתו של ראש הממשלה. את כל אלה יכול היה לשנות, אבל פספס. לפני שבועיים כתבתי כאן על "אוקטובר השחור" של נתניהו: ההתקפה על ריבלין וסער, הפספוס במועמדים בבת ים ובירושלים, השעמום שהוא חש כלפי הגברת מקריית שמונה, התבטאויותיהם של ח"כ אמסלם וביטן נגדו ועוד. הוסיפו לכך את השבוע האחרון וכבר מדובר בתהליך. נתניהו נשטף עם השוטף, מגיב באיחור, טרוד בעניינים אישיים הקשורים בחקירות ומאבד שותפים ותומכים. האם עדיין מדובר בקוסם?

לתוך מערכת השיקולים של היושב בראש השולחן של מקבלי ההחלטות נכנסים בשנים האחרונות עוד שני שיקולים שיש להתריע מפניהם: הראשון - העובדה שבסוף כל מלחמה או מבצע צריכים אנשי הדרג המדיני והצבאי להצטייד בעורכי דין, בפרוטוקולים ובהקלטות, ולהתייצב בפני ועדת חקירה או מבקר המדינה. עובדה זו משבשת את תהליכי קבלת ההחלטות, גורמת להתנסחות "וינוגרדית" (ע"ש השופט אליהו וינוגרד ז"ל שחקר את לבנון השנייה) בין הדרג הצבאי למדיני, בין ראש הממשלה לשריו וביניהם לבין הציבור. זוהי רעה חולה מאוד. השני - הרגישות הציבורית הגבוהה המתפתחת בחברה הישראלית לחיי חיילים ומסרסת תהליכים של קבלת החלטות, גם בקבינט ולעתים אפילו במטה הכללי. זה החל לבלוט במלחמת לבנון השנייה ורק העצים מאז. ראש ממשלה, מכל מפלגה ומכל רקע, ייקח תמיד את אלה אל תוך מערכת השיקולים הכוללת, ואין להקל ראש בכך.

אבל דבר אחד אנחנו כן יכולים לעשות: קחו לכם את המשפחה, את הילדים ואת החברים, ותקפצו אל אנדרטת הזיכרון לחללי קהילת המודיעין בגלילות. היא פתוחה לקהל הרחב. שם על הקיר הדומם חרוטים שמותיהם של לוחמים אלמוניים. על חלקם לא תמצאו מילה בגוגל ובוויקיפדיה, ואפילו חבריהם ובני משפחותיהם לא יידעו עד הסוף מה עשו ועל מה נהרגו. עמדו שם, השפילו מבט מול כותל השמות והוקירו אותם. שבת שלום.

[email protected]

תגיות:
בנימין נתניהו
/
אביגדור ליברמן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף