אבל, תמונת המצב המשתקפת משיחות עם בכירים במערכת הביטחון שונה. הם אמנם מציגים את התקופה הזו כבעלת פוטנציאל גבוה להסלמה ביטחונית, בדרום, בצפון וגם ביהודה ושומרון. לצד ההערכות הללו, בכירים במערכת הביטחון לא מזהים שינוי שחל דווקא בימים האחרונים, או כניסת גורמים המקרבים את המלחמה לישראל. את ההסבר של ראש הממשלה שבתקופה כזו של רגישות ביטחונית לא מפרקים ממשלה, אפשר לקבל כלגיטימי ואף כאחראי, זאת לאור המציאות הביטחונית הסבוכה. למרות זאת, אין באמירה או בקו הזה של ראש הממשלה, בכדי להסביר, שרק לפני כשבועיים, ראש הממשלה עצמו הוא זה שהוביל סדר יום, שהתפרש במערכת הפוליטית, כמהלכים לפירוק הממשלה. ליברמן כשר ביטחון טרף את הקלפים ושלל לכאורה מנתניהו את היזומה שבפירוק הממשלה.
נתניהו החזיר את היוזמה הפוליטית לידיו במהלכים פוליטיים, שסינדלו את שר החינוך וגרמו לו לסיבוב פרסה מפואר שמונע לפחות כרגע את פירוק הממשלה. עם זאת, בכל הקשור למציאות הביטחונית, מה שהיה נכון לפני כחודש עדיין רלוונטי גם היום. את הדרישה לאחדות השורות הפוליטית לשעת חירום לאומית אפשר היה לדרוש גם לפני כחודש.
מההערכות בצה"ל עולה כי אנחנו קרובים הרבה יותר לסבב הסלמה נוסף ברצועת עזה, שיהיה אלים וארוך יותר מהקודם, מאשר מהסדרה. על פי ההערכות, סיבוב נוסף יכול להתפתח כבר בתקופה הקרובה. למרות שישראל כבר פעלה בצפון, המשבר עם הרוסים רחוק מלהיות פתור. מאז שיחת הטלפון הקשה של ההגנה הרוסי, סרגיי שויגו עם שר הביטחון לשעבר, הרוסים שינו כיוון והמדיניות שלהם כלפי ישראל הרבה פחות סובלנית ומכילה. ישראל כבר פעלה בסוריה, אך חופש הפעולה שלה נפגע בצורה משמעותית מאוד. לצד האתגר בסוריה, גם ארגון חיזבאללה הגביר את מרחב הדילמה למדינת ישראל, זאת בעקבות פעולותיו בכל הקשור להקמת מפעלים להסבת טילים לטילים מדויקים על אדמת לבנון. סוגיית תקיפת מטרות בלבנון היא כבר סיפור אחר לחלוטין, ובספק אם תתקבל החלטה כזו, אבל מה שקורה בלבנון מגביר באופן משמעותי, את הסיכוי להסלמה גם בגזרה הזו.
בכל הדברים הללו אפשר למצוא מספיק טובות שלא לפרק ממשלה תחת הסעיף של אחריות לאומית ואחריות ביטחונית. זה הסבר משכנע, שבוודאי ניתן לשווק אותו כעת כמדיניות מושכלת ואחראית, אבל ראש הממשלה צריך להסביר באותה הנשימה, איך באותה מציאות בדיוק שהייתה נכונה גם לפני כחודש הוא פעל פוליטית, להשגת המטרה ההפוכה.
התרעות פיקוד העורף