ברגע הראשון ששמעתי על פסק הדין, חטפתי סטירת לחי כאישה. הכותרת זעקה: "בג“ץ קבע שאישה שבגדה לא זכאית לחצי משווי הבית שבו גרה". אומנם אין לי מאהב ואני גרה בשכירות, אבל "בוגדת"? מי בכלל משתמש בביטויים כאלה בבית משפט במדינה נאורה במאה ה־21? האם גם גבר יכול להיקרא כך, או שהזכות המפוקפקת "למרוד" שמורה רק לנקבה?
לבסוף התייעצתי עם עורכת דין מהמובילות בארץ לענייני משפחה, שהיתרון העיקרי שלה אינו רק המקצועיות, אלא גם העובדה שלמרות היכרותנו אני לא יודעת מהי הנטייה הפוליטית שלה. המשמעות היא שהיא לא נוטה חזק לשום צד, שכן אחרת זה כבר היה עולה איכשהו בשיחה.