אם השקעתם בשנה האחרונה במניות הקנאביס, אתם יכולים לסכם כבר עכשיו שנה מאוד מעניינת, אם כי לא רווחית במיוחד. השקעה נכונה היא עניין של עיתוי. אם, למשל, השקעתם בתעודת סל (נייר ערך הצמוד למדד מסוים) על מדד הקנאביס לפני שנתיים, אתם יכולים לסכם תשואה שנתית סולידית של 5%. סביר יחסית לריבית על איגרת חוב ממשלתית, אבל נמוך בהתחשב בהשקעה הספקולטיבית ביותר בשוק. אם השקעתם לפני שנה הרווח עדיין אפסי, אבל לפחות בינתיים אין הפסד.
 

אבל נראה שרוב המשקיעים החלו להבחין בעליות המסחררות במניות הקנאביס רק בתחילת השנה, כאשר ציפיות להרחבת הלגליזציה של השימוש "החברתי" בעשב הריחני בצד פיתוח תרופות ותוספי מזון, הזניקו את המניות בעשרות אחוזים. הטירוף הגדול התחיל בדיוק לפני שנה, בנובמבר 2017. בתוך חודשיים זינקו מחירי מניות הקנאביס הנסחרות בבורסות המערב פי שלושה, והטירוף היה בעיצומו. המניות זינקו מעבר לכל מדד כלכלי של שווי החברות העוסקות בתחום, ללא קשר להיקף פעילותן ורמת רווחיותן.

שמועות על חברות מזון ענקיות, ובהן קוקה קולה, המתכוונות להיכנס לענף באמצעות רכישות ומיזוגים, תדלקו את בועת הקנאביס. קל היה להוכיח במספרים שמדובר בבועה ספקולטיבית. בשיא ההיסטריה הגיע שווי מניות חברות הקנאביס המובילות, המהוות רק כ־10% מהשוק, ל־27 מיליארד דולר. היקף כל שוק הקנאביס השנה נאמד בכ־11 מיליארד דולר, והוא צפוי להכפיל את גודלו בשנת 2020. 
 

רק במקרה אחד התממשו הציפיות, כאשר יצרנית המשקאות האמריקאית "קונסטליישן ברנדס" השקיעה בחברת הקנאביס הקנדית קאנופי 4.2 מיליארד דולר. המניה של קאנופי זינקה בעקבות ההשקעה ב־30%, אבל המניה של החברה הרוכשת צנחה ב־5%, ובהמשך הלכו הדברים והידרדרו: קאנופי ומרבית המניות של החברות האחרות בתחום צנחו בשיעורים חדים.
 

משקיעים רבים ציפו שמצב החברות ישתפר בעקבות הלגליזציה של הקנאביס בקנדה, הנחשבת אחת המדינות המתקדמות בתחום. הלגליזציה עברה בפרלמנט, אבל צריכה עדיין לעבור אישור והתאמה בממשלים המקומיים של מדינות הפדרציה. ההחלטה הפכה את קנדה למדינה החשובה ביותר בענף ובסיס לחברות ענק ולפיתוח מוצרים הקשורים בקנאביס. בערים הגדולות כבר נפתחו מאות חנויות, והן מתקשות לעמוד בביקוש.
 

אך גם ההחלטה הקנדית לא עצרה את המשך הקריסה. המדד העולמי של מניות הקנאביס ירד ב־57%, ויש המעריכים שהבועה טרם סיימה את קריסתה. 

ישראל, כדרכה, עלתה באיחור מסוים על הגל האופנתי. שתי קרנות נאמנות המשקיעות בניירות ערך הקשורים בקנאביס, הוקמו על יד בתי ההשקעות אי.בי.איי ואיילון, אולם הקרנות גייסו סכומים זניחים, והמשקיעים המעטים אינם רווים בינתיים נחת מההשקעה הספקולטיבית. 
 

הקרנות שהוקמו הן ישראליות, אבל אינן משקיעות בחברות ישראליות: פעילות הקנאביס בישראל מצומצמת מאוד ומתמקדת בצריכה המקומית של קנאביס רפואי. לפני כשנה החליטה הממשלה לפתח את הענף ולהתחיל ביצוא צמחים ומוצרים המבוססים על קנאביס. ההחלטה גרמה לחברות רבות להיערך לגידול בביקוש לקנאביס ומוצריו. לא פחות משש חברות בורסאיות הודיעו על כוונתן להיכנס לענף. בחלק מהמקרים גרמו ההודעות לזינוקים של מאות אחוזים במניות החברות, וחלקן חתמו על הסכמים להקמת חוות גידול קנאביס. 
 

ההחלטה התקבלה בעידוד נלהב של משרד האוצר, שהעריך שהענף החדש יכניס למדינה מיליארד דולר בשנה. ההערכה לא התבססה על מחקר רציני, והיא נועדה בעיקר לצורכי קידום ההחלטה בממשלה. מי שפחות התלהב מההצעה הוא המשרד לביטחון הפנים והמשטרה. השר הממונה גלעד ארדן אמר שיפעל ליישום ההחלטה, אבל בפועל העלה הסתייגויות שהצליחו לעצור את האישור, למורת רוחו של האוצר.
 

ארדן העלה את חשש המשטרה שפתיחת הענף ליצוא חוקי יגביר את הפעילות העבריינית. המשטרה טענה שברשותה מידע מודיעיני על כוונתם של ארגוני פשיעה להיכנס לענף. ארדן דרש תקציב מיוחד של עשרות מיליוני שקלים להקמת יחידה מיוחדת לפיקוח על הענף. משרד האוצר נענה לדרישות התקציביות של המשטרה, ובד בבד אמורה הממשלה ליזום את תיקון החוק המקנה סמכויות אכיפה למשטרה. אולם המצב הפוליטי מוציא כמעט מכלל אפשרות שהחקיקה תאושר לפני הבחירות. 
 

היזמים אינם מחכים, ורבים מהם החלו בגידול קנאביס ובפיתוח מוצרים במדינות המתירות זאת. אחד מהם הוא אברהם דרייזין, מנכ"ל חברת נקסטייג'. משפחתו של דרייזין היא בעלת מפעל התרופות נקסטר, המייצר ומפתח תרופות זה שנים רבות. האפשרות להשתמש בקנאביס לפיתוח וייצור תרופות פתחה בפני החברה אפשרויות עצומות, ודרייזין הקים את החברה הבת נקסטייג' לקראת האישור המיוחל. "יש לנו מאגר גדול של תרופות שאפשר לייצר על בסיס הקנאביס, אבל בישראל אסור עדיין להשתמש בו גם כחומר גלם לתעשיית התרופות. אין סיבה מעשית לאיסור הזה, מפני שאנחנו משתמשים כבר היום באופיאטים חזקים בהרבה", אומר דרייזין. 
 

לדבריו, הכסף הגדול באמת בענף אינו ביצוא החקלאי של תפרחות קנאביס, אלא בפיתוח מוצרים יחודיים. "כל החברות העוסקות בנושא מחפשות את מי שיביא את החידוש הבא, ובישראל יש ידע עצום בנושא", הוא אומר. "בעולם יודעים זאת ולא מזמן פנתה אלינו חברת ענק מאירופה בבקשה לרכוש מאיתנו מוצרים, אבל בינתיים הכל תקוע. כל התעשייה עובדת עם חומרים שאפשר להפיק מהם סמים, אבל אנחנו יודעים לעבוד בצורה מסודרת ומאובטחת.

האישור לא יתקבל בקרוב. מה תעשו?

"התחלנו כבר לפעול להקמת מפעל בחו"ל. זה יהיה חבל אם המדינה לא תהנה מזה".