כמי שהיה לו בעניין חיכוך עם הצנזורה, נטיתי לא לעסוק בכך. חשבתי שמדובר בכתם שכל מי הים התיכון לא ינקו אותו, חשבתי שלמדנו את הלקח, חששתי שאנשים שנקלעו לסיטואציה הזו, אם בצוללת עצמה ואם במטה חיל הים, בלי קשר למעשה עצמו, ימצאו את עצמם בבית הדין הבינלאומי בהאג, ולאן ניקח את החרפה, ובכלל כבר היו דברים מעולם, ויאללה, בואו ונשכח שמשמעו הייתה בואו ונשכיח.
הדבר הנכון הוא להודות מיד באחריות, לשלם לקרובי הנפגעים פיצויים, לסגור את התיק וללמוד לקח. כמו תמיד, יש כאן איחור אופנתי של מדינת ישראל – אבל ניתן לתקן את המצב, אפילו היום. האלטרנטיבה היא המשך חפירה: כמו האם מפקד החיל ידע או אישר. בקיצור, לחתור לחוף מבטחים ולסגור את התיק.