אם גם אם הפעם נשא המטוס מטען למטרה זו או חומרים אחרים שנועדו להקים מפעל טילים על אדמת לבנון - כוונה שהמודיעין הישראלי חשף בשנה האחרונה ומתריע עליה - אזי אפשר שמדובר במגמה חדשה, אך כאמור אין וודאות לכך.
בחודשיים האחרונים הצטמצמו תקיפות חיל האוויר בעקבות התקרית שבה הופל מטוס ביון רוסי באמצעות טיל סורי. את המצב הזה מנצלת איראן להגברת משלוחי הנשק בכל הדרכים האפשרויות.
אם בכל זאת יתברר כי איראן החליטה על נתיב אספקה ישיר בלי תחנות ביניים בסוריה, תתקשה ישראל להתמודד עם שיטה זו. היא אינה יכולה להרשות לעצמה להפיל מטוסים איראניים שטסים בנתיבי טיסה בינלאומיים ומוכרים, בוודאי שלא מטוסים אזרחיים. אם תעשה זאת תואשם בפירטיות אווירית ובהפרת כל נורמה בינלאומית ותחשוף את מטוסי אל אל וכל כלי טיס אזרחי ישראלי לתגובת נגד איראנית.
מאידך, אספקה ישירה של נשק לחיזבאללה והנחתתו בביירות תסיר את המסכה ומראית העין של ממשלת לבנון. אף שברור כי חיזבאללה הוא שליט לבנון, יש עדיין ניסיון מצד הממשלה, או לפחות חלק ממנה, וכמובן גם מצד העדות האחרות שמתנגדות לארגון השיעי - להציג עצמה כריבונית. מהלך כזה יסדוק עוד יותר את האיזון העדין הפוליטי והדתי שמתקיים בקושי רב בלבנון. הדבר יחשוף את ממשלת לבנון ללחצים בינלאומיים כבדים במיוחד מארצות הברית ועלול להוביל להטלת סנקציות עליה.
סביר שגם חיזבאללה מעוניין שתשמר מראית העין והחציצה לפיה לבנון היא מדינה ריבונית וחיזבאללה הוא רק מרכיב אחד חשוב ומרכזי בפסיפס הלבנוני, ולכן ההיגיון אומר כי טיסה כזו כפי שהייתה, היום ובהנחה שהמטוס הוביל נשק, היא בבחינת חריג ויוצא מן הכלל.