1. איבד את הבלמים


מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, מודה - גם מבלי שילחצו עליו - שלעתים הוא אגרסיבי מדי ומהיר חמה. עוזריו מדגישים, מנגד, שעמדותיו ענייניות ומקצועיות וכי מי שיורדים לפסים אישיים הם דווקא הגורמים שלא מסוגלים להתמודד איתו.
 
המצב בשטח מראה אחרת. יותר ויותר גורמים מתלוננים על התנהגותו הבוטה של באב"ד. רבים חוששים מכך שיצטטו אותם, אבל די במעשים בשטח כדי להעיד על היקף התופעה. שיא חדש נשבר השבוע, כשבאב"ד התלונן אצל היועץ המשפטי לממשלה נגד לא אחר מאשר נציב שירות המדינה, תוך שהוא מאיים לייבש את תקציבו.
 

קצפו של המנכ"ל יצא על מספר מינויים שהיה מעוניין לבצע, ובראשם את מינויה של שירה גרינברג לכלכלנית הראשית באוצר ואת העוזרת האישית כראש לשכתו.
 
כששאלתי אותו על כך, הוא לא היסס לקבוע. "התפקיד המסורתי של הנציבות לא יכול להישאר במאה ה־21 ללא שינוי. מדובר בגוף ארכאי שחייב רענון. את הניהול המקצועי יש להשאיר למנכ"ל המשרד הרלוונטי, ולא ייתכן שעל כל 'פיפס' נצטרך לפנות אליהם", אמר באב"ד.
 
"אני מודה שבשלב מסוים איבדתי את הסבלנות, הסתכסכתי עם הנציב ופניתי ליועץ המשפטי ושטחתי בפניו את הנושאים שלא מטופלים. הנציבות לא צריכה להתעסק בניהול השוטף אלא בבניין הכוח הניהולי העתידי ובהכשרות עובדים".
 
אלא שהנציב, דניאל הרשקוביץ, לא עבר על כך לסדר היום. כשאיים להעמיד לדין משמעתי את מנכ"ל האוצר, התקפל האחרון במהירות וביקש ליישר את ההדורים.

"השאיפה שלי היא לסיים את התפקיד וללכת לנוח". מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 
אין ספק שהדיבורים על הקדמת הבחירות והגירעון המסתמן בתקציב מכניסים ללחץ את צמרת האוצר. עם פתיחת הדיונים על תקציב 2019 שלשום וגיבוש תחזיות ההכנסות, החליט מנכ"ל האוצר לסגור את הישיבה לאחר שלא היה מרוצה מההכנה המוקדמת ובעקבות דין ודברים עם ראשי האגפים. למרות התקרית, מערכת היחסים בהנהלת האוצר, יחסית לחיסולי החשבונות מהעבר, נסבלת. כל שמונת ראשי האגף הוחלפו בשלוש וחצי השנים האחרונות, ומנכ"ל האוצר הפך לוותיק ביותר. 
 
אבל זאת לא התקרית היחידה. השבוע עלה לטונים צורמים הוויכוח על השאלה מי יממן את האירוויזיון. מנכ"ל האוצר דרש שהמימון יחול על תאגיד השידור והעלה את הנושא לישיבת הממשלה. מנכ"ל משרד רה"מ, יואב הורוביץ, חשב שבאב"ד ומירי רגב עשו לו תרגיל. הוא התפרץ על באב"ד בחמת זעם תוך שהוא מטיח בו שמות גנאי כמו "שרלטן" וטען כי הוא "לא מתאים לתפקיד". מנכ"ל האוצר לא ויתר וצעק חזרה, טען שמדובר בהצגה וביקש את התערבות ראש הממשלה. בסופו של דבר ובהתערבות השר משה כחלון, ההדורים יושרו, הורוביץ התנצל, והשניים לחצו ידיים. 
 
אבל כל זה הקדמה למנה העיקרית. באב"ד הספיק להסתכסך, וזאת לא הפעם הראשונה, עם יו"ר ועדת הכספים, משה גפני. הסרטון המצולם והמביך של הסכסוך הופץ ברשתות החברתיות, ועל כך ניתן לתהות לאן נוליך את הבושה.
 
באב"ד טען כי גפני החליט מאחורי גבו לאשר את הקמת הוועדה ליציבות פיננסית. מנכ"ל האוצר הגיע באיחור, לא חסך מגפני את שבט ביקורתו תוך שהוא מתקרב אליו פיזית. יו"ר ועדת הכספים לא נותר חייב ושאל בציניות אם בכוונת באב"ד להענישו. הנוכחים היו המומים. כשבאב"ד נטש בחמת זעם, השתומם ח"כ מיקי לוי כיצד פקיד אוצר - יהיה בכיר ככל שיהיה - מחציף פנים כלפי הדרג הפוליטי. 
 
המקבץ הזה מהווה דוגמה לאופיו של באב"ד, והמצב רק מחמיר. בעבר הוא הספיק להסתכסך גם עם השר אלי כהן ועוד אחרים. מנכ"ל האוצר עובד קשה מאוד, מהנץ החמה עד לצאת הנשמה, וזאת יש לומר לזכותו. הוא קמב"ץ הביצועים של כחלון, בין שמדובר בנטו עסקים קטנים ובין שמדובר בסגירת הרפורמה בחברת החשמל, בהפרטת התעשייה האווירית ובכל עניין אחר.
 
ייתכן שאורך שעות העבודה מקצר את פתיל הסבלנות שלו. אבל עם כל הכבוד, הוא חייב להירגע, כי הוא פוגע בכחלון, שנאלץ בכל פעם מחדש לכבות שריפות. ואולי מקור המתח וסף העצבים הנמוך הוא בחשש מהגירעון ומהבחירות המתקרבות?
 
"קשקוש!", דוחה מנכ"ל האוצר את האפשרות האחרונה ומוסיף: "אנחנו פועלים כך ש־2018 תסתיים בגירעון נמוך מ־3%. ייתכן שזה ייגמר ב־3.1%־3.2%. פער של 2 מיליארד שקל בתחזית ההכנסות זאת טעות סטטיסטית. השנה נעמוד ביעדים, אבל לגבי 2019 אני עדין לא יכול להגיד מה יקרה".
 
אפשרות נוספת היא שלמנכ"ל האוצר נמאס. הוא החליט שלא להמשיך בפוליטיקה ולכן מצפצף על כולם. "הבטחתי לשר האוצר שאמשיך בתפקידי כמנכ"ל עד סוף הקדנציה הנוכחית. אתה יכול לרשום שבכנסת הבאה לא אתמודד. החלטתי להתרחק מפוליטיקה", הוא אומר ומוסיף: "השאיפה שלי היא לסיים את התפקיד התובעני של מנכ"ל האוצר וללכת לנוח. לא אצטרף לשום מפלגה. אני לא רוצה לענות על שאלות היפותטיות כמו מה אחליט אם יוצע לי לכהן כשר בממשלה על בסיס מקצועי".
 
2. הריאליטי של טרכטנברג

הפתעת השבוע, לפחות בעיני, היא החלטתה התמוהה של מ"מ נגיד בנק ישראל, נדין טרכטנברג, להעלות את הריבית. לא רק אני אמור לעשות פרצוף מופתע, אלא גם טרכטנברג עצמה. הרי היא עצמה הבהירה לפני כחודש שכל עוד תוואי האינפלציה לא יתבסס בתחום היעד, הריבית לא תעלה.
 
עד כה הנסיבות המקרו־כלכליות הוכיחו כמה צדקה הנגידה היוצאת, קרנית פלוג, בהחלטתה שלא להעלות את הריבית. החזאים עדכנו את ציפיותיהם לאינפלציה נמוכה יותר. על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה קיימים סימנים להאטה בקצב הצמיחה. סיפורי הגירעון לא גוועו, והוודאות לגבי תקציב 2019 נתונה בספק. המשק זקוק לזריקת עידוד ולא לריבית עולה. בנוסף, טרכטנברג עצמה תמכה עד היום במדיניות פלוג וגם הפליאה להסביר אותה. אז לאן נעלמו כל ההסברים?
 
מה עבר על ממלאת המקום, ששבועיים לאחר שתפסה את הכיסא החליטה משהו שפלוג - הנגידה המנוסה - לא העזה לקבל במשך שלוש שנים ותשעה חודשים? האם טרכטנברג לא יכלה להשאיר, לפחות מטעמי נימוס, את ההחלטה לנגיד הנכנס, פרופ' אמיר ירון? בסך הכל בעוד 24 ימים הוא ייכנס לתפקיד, ועד אז סביר שלא יפרוץ משבר פיננסי רחב ממדים.
 
כאמור, הרבה מאוד סימני שאלה, וההסברים שניתנו השבוע על ידי בנק ישראל וההדלפות לתקשורת לא פיזרו את הערפל. להפך: הם רק פגעו באמינות הבנק ומחלקת המחקר שלו. כנראה שטרכטנברג התקנאה בתוכניות הריאליטי. כאחרונת המתמודדות על 15 דקות התהילה, היא החליטה להיכנס לספרי ההיסטוריה של בנק ישראל ויהיה המחיר אשר יהיה. מעניין מה יהיה לנגיד הנכנס לומר על כך, ויש לקוות שמצב המשק לא יחייב אותו לבטל את ההחלטה ולהפחית מחדש את הריבית. 

פרופסור אמיר ירון. טרכטנברג לא יכלה להמתין לו?

 
3. דוח על דוח

אחרונות החברות הציבוריות יפרסמו היום את דוחותיהן לרבעון השלישי של 2018. אלה שעדיין לא עשו זאת נמצאות בבעיה, שכן החוק מחייב את הפרסום בתוך חודשיים ממועד סגירת המאזן, והיום זה היום האחרון.
 
גם הרבעון הושפעו התוצאות מגורמים חיצוניים שמתוכם שניים רלוונטיים במיוחד: חגי תשרי ועליית המדד. בחגי תשרי יש פחות ימי עבודה, והתוצאה היא ירידה במכירות במיוחד ברשתות השיווק והאופנה.
 
באופנה ממשיכים לקטר על התחרות הלא שוויונית מחו"ל בגלל הפטור ממע"מ על קניות בסכום של עד 75 דולר. עתירה שהוגשה לבג"ץ בעניין זה על ידי איגוד לשכות המסחר נדחתה. 
 
אולם למרות תעשיית הקיטורים יש חברות המוכיחות שאפשר גם אחרת. פוקס, לדוגמה, הפועלת באותה סביבה תחרותית של קסטרו, הוכיחה בדוחות הרבעון השלישי שאפשר לעשות נפלאות. גם רשת שופרסל ממשיכה להמציא את עצמה מחדש בלי סוף.  
 
גורם נוסף שהשפיע כאמור על טיב הדוחות הוא האינפלציה המתעוררת, שסייעה לשיפוץ דוחות המערכת הבנקאית וענף הביטוח. אינפלציה מתעוררת מגדילה הכנסות מריבית ומעמלות. מדדי הבורסה העניקו רוח גבית נוספת.
 
אבל יש גורם חשוב נוסף החוזר על עצמו מדי רבעון, והשפעתו על החברות הבורסאיות קריטית: הסביבה הפוליטית־רגולטורית שבה פועלות החברות הבורסאיות. נטל הרגולציה על ענף ההייטק זניח, אבל כל חברה ציבורית מרגישה באופן שונה את השפעת החוקים והתקנות.
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, סיפר לי בפאנל שבו השתתפנו בשבוע שעבר עד כמה נדהם מהשפעת הליכי החקיקה בעניין ייצוא הקנאביס על התנהגות מניות החברות הרלוונטיות בבורסה. אולם לרגולציה יש השפעה גורפת ולא רק נקודתית. אלמנט התחרות שהכניס כחלון לענף הפנסיה באמצעות קרנות "ברירת מחדל", המציעות דמי ניהול אפסיים, חתך את רווחיות חברות ניהול הפנסיה שבבעלות חברות הביטוח ובתי ההשקעות. כך למשל, מגדל - שבבעלות שלמה אליהו - הזהירה שלשום מחיתוך נוסף ברווחים.
 
גם המערכת הבנקאית, שאמורה הייתה להיות מושפעת "מהרפורמות" למיניהן ובראשן מכירת חברות כרטיסי האשראי, לא נפגעה. הבנקים ידעו תמיד להמציא את עצמם מחדש, ורווחי השיא שהוצגו ברבעון השלישי הם התוצאה. רווחי המימון ברבעון הרביעי יזנקו בזכות העלייה במרווחים הפיננסיים שבעקבות ההחלטה השנויה במחלוקת על העלאת הריבית. אבל כמו במקרה הקנאביס, קיימים ענפים שבהם יש לרגולציה השפעה ישירה על דוחות הרווח וההפסד בחברות. 
 
ברבעון הנוכחי ההשפעה בולטת במיוחד בשלושה ענפים: ענף המחלבות, הכולל את יצרני הגבינות והחלב ובראשם תנובה, ספג הפסדים של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מסירובו של שר האוצר לחתום על עדכון מחיר החלב הגולמי (המכונה "מחיר מטרה"). הסיפור מתגלגל עדיין בבתי המשפט.
 
הנפגעת העיקרית היא תנובה, אבל גם טרה ושטראוס חטפו מכה בעוצמה כזו או אחרת. תנובה אינה מפרסמת דוחות למרות השפעתה העצומה על הציבור, כך שלא ניתן לדעת את עוצמת המכה. לעומתה, כחברה בורסאית שטראוס מחויבת בפרסום ומוכיחה שאפשר גם אחרת. חשיפתה לזעזועים במחיר החלב פחותה, כי היא השכילה לשווק מעדני איכות הרחוקים מעין הרגולציה. בנוסף, היא מבזרת את פעילותה ושלחה כבר לפני כמה שנים זרועות קולינריות לחו"ל. דוחות הרבעון השלישי מוכיחים שהיא לא רק שורדת אלא גם מרוויחה יפה.
 
הנפגע שחטף את המכה הקשה ביותר מהרגולציה הוא ענף הסלולר. סלקום סיימה את הרבעון ברווח של מיליון שקל בלבד, אפילו לא פסיק בהשוואה לרווחי הבנקים. הרווחים ממשיכים להישחק מרבעון לרבעון, וזה לא חדש. מה שכן חדש הוא תחילתו של שינוי, שהתבטא השבוע בעליית מחירים. את התוצאות נראה ברבעון הרביעי והאחרון של השנה. 
 
זאת ועוד, ברבעון הנוכחי נחשפו החברות לקשיים הרגולטוריים מול משרד התקשורת. בזק מעוניינת בפריסת תשתית סיבים בכל רחבי המדינה, אך לא מקבלת התחייבויות מתאימות. סלקום מעדיפה את מיזם הסיבים IBC (של חברת החשמל) וצירפה כשותפה את קרן התשתיות תש"י (תשתיות ישראל). רק השבוע, מספר שנים לאחר הקמתה, העניק לה משרד התקשורת רישיון הפעלה. פרטנר ממשיכה לגרוף מנויים במיזם הטלוויזיה ומחפשת במקביל מנועי צמיחה בתחומי הפינטק, הפיננסים והתשתיות.
 
ואי אפשר לסכם את הרבעון השלישי ללא ענף הנדל"ן. אף אחד לא יופתע אם נגלה שהענף נמצא בתרדמת ומתחיל להיגרר לקיפאון. זה ניכר בירידה ברווחים, במכירות, בבריחת משקיעי הדיור ובירידה בהתחלות הבנייה.
 
דוחות חברות כמו אפריקה מגורים, אזורים, שיכון ובינוי נדל"ן ועוד מוכיחים שקשה הרבה יותר למכור דירות חדשות. אז טוענים שהקבלנים לא מורידים מחירים, אבל זה נכון בעירבון מוגבל. מי שיעיין בדקדקנות במודעות הפרסום בעיתונים, יגלה שניתן להשיג דילים לא רעים גם במחיר. ולא, לא מדובר רק בעוד מזגן או בתוספת לחנייה, אלא בנכונות להתפשר גם על המחיר הסופי. מתברר כי למרות כל הביקורת על "מחיר למשתכן", הנפגעים הם לא רק הדיירים, ומי שמשלמים את מחיר ההאטה הם גם הקבלנים.

בנק לאומי. מה יעלה בגורל תיק הביקורת החשבונאית של הבנק השני בגודלו בישראל? צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 
4. משימה לאומית

זה קרה בשבוע שעבר. בעיצומה של בהלת הבחירות לכנסת התבשל אחד המהלכים הרחוקים מהעין בתחום ראיית החשבון: עתיד תיק הביקורת החשבונאית של הבנק השני בגודלו בישראל - לאומי.
 
מדובר בתיק יוקרתי, שחוץ משכר טרחה של מיליוני שקלים שטמון בחובו, מוניטין המשרד הזוכה גדל, ונפרש בפניו פוטנציאל של קשרים ענפים עם המגזר העסקי כולו.
 
ארבעת משרדי ראיית החשבון הגדולים בישראל התייצבו בשבוע שעבר בפני ועדת הביקורת של הבנק. היו שם נציגי E&Y, משרד רואי החשבון הגדול בישראל, המבקר את הבנק בשיתוף סומך־חייקין; גם נציגי משרד סומך־חייקין, KPMG, הציגו את תוכניותיהם; משרד BDO הכין פרזנטציה נפלאה; וגם ראשי משרד קסלמן וקסלמן PWC הופיעו ושיגרו תותחית־על אמריקאית, האחראית לביקורת הבינלאומית של ענק הבנקאות האמריקאי J.P מורגן. היא התחייבה להקדיש לפחות 10% מזמנה לעבודת הביקורת בבנק לאומי, אם וכאשר יזכה המשרד בתיק זה.
 
מי שלא הגיש מועמדות היה משרד ברייטמן־אלמגור, העובד עם הבנק בפרויקט מחשוב בסכום הנאמד במאות מיליוני שקלים. ברייטמן העדיף את הפרויקט הזה, שבו הוא שקוע עד צוואר.
 
הפרזנטציה נמשכה על פני יומיים. ועדת הביקורת בראשות ציפי סאמט, לשעבר המפקחת על הביטוח, וחברי הוועדה אוהד מראני, יורם גבאי ותמי גוטליב המטירו את כל השאלות המתבקשות. מבחינתם, כל אחד מהמציגים ראוי לשמש כרואה החשבון בתיק יוקרתי זה. 
 
הבעיה, כפי שתיאר בפני אחד מחברי הוועדה, היא שהתהליך יימשך הרבה מאוד זמן. המשרד הזוכה יצטרך להתאזר בסבלנות רבה, שכן ההחלפה תצא לפועל רק ב־2020 בגלל לוח הזמנים הצפוף. עד אז יו"ר הבנק דוד ברודט כבר לא יכהן בתפקיד, ויש סיכויים לא רעים שגם המנכ"לית רקפת רוסק־עמינח, המקורבת למבקר הראשי גד סומך, לא תהיה שם. 
 
על הנייר, סיכויי הבחירה בקסלמן וקסלמן PWC הם הטובים ביותר. בעוד שהמתחרים כמו BDO או סומך־חייקין כבר מבקרים בנקים מתחרים, למשרד ענק זה אין דריסת רגל במערכת הבנקאית בגלל שיקולים לא ענייניים. סומך־חייקין משמש כמבקר של כל הבנקים הגדולים (למעט מזרחי טפחות), והדבר לא מטריד את הפיקוח על הבנקים, הממהר להתערב בזוטות. 
 
יש לציין כי המינוי של קסלמן הוכשל עד היום בגלל רו"ח גד סומך, בגלל דם פיננסי רע העובר בין השניים. מדובר בסכסוך שנגרר כבר יותר מ־20 שנה, חצה את גבולות המערכת הבנקאית ובשבועות האחרונים התגבר בשל המלחמה העזה גם על עתיד הביקורת החשבונאית בבזק. סומך־חייקין אוחז בתיק מאז שהופרטה החברה, וכל הניסיונות של משרד קסלמן להחליפו התנפצו, מה שרק העמיק את הקרע בין שני המשרדים. כעת, יו"ר בזק החדש, שלמה רודב, החליט לשבור את הכלים ופתח בהליך להחלפת משרד המבקר בחברה - מה שמשגע את סומך. 
 
חזרה למערכת הבנקאית: האם יש סיכוי שב־2019, עד סוף העשור או עד תום המילניום, נראה רואה חשבון חדש בבנק לאומי? הסיכוי טוב למדי, אבל איך נהג לומר אריאל שרון המנוח? "זאת לא השאלה". בימים שבהם הבנקים מתמודדים עם שפע בעיות כמו ההסתבכות מול הרשויות האמריקאיות, ועדות חקירה פרלמנטריות ועוד, הגיע הזמן לעשות רי־שאפל במערכת.
 
עם מכירת החזקותיה של שרי אריסון בבנק הפועלים, מרבית הבנקים נסחרים ללא גרעין שליטה, ומשום כך האחריות של רואי החשבון כשומרי סף גדלה שבעתיים. ולכן, עוד לפני הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית הבאה, הפיקוח על הבנקים מחויב בחשבון נפש. הגיע הזמן שיאמץ את המלצות כלכלני קרן המטבע ויחייב את הבנקים להחליף את המשרדים המבקרים אחת לתשע שנים, כמקובל בדירקטורים מקרב הציבור. ההמלצה נכונה לא רק במערכת הבנקאית, ויש ליישמה בהמשך הדרך גם בענף הביטוח ובכל החברות הבורסאיות.
 
5. נוסע מתמיד

מנכ"לית התאחדות סוכני הנסיעות, חני סובול, מכירה את ענף התיירות מתוקף תפקידיה הבכירים בחברות הענף. התאחדות סוכני ומשרדי הנסיעות המונה 399 חברים ניצבת בפני אתגרים לא פשוטים כמו מתחרים מחו"ל, דרך אתרי און ליין, גובה העמלות ועוד. מבחינה מעשית סוכני הנסיעות לא מפוקחים, ואין צורך ברישיון כדי להפוך לסוכן. לכן, לעתים, אחדים מהסוכנים מוציאים שם רע לענף. "אני מקווה שהמצב יתוקן. מומלץ שגם סוכן הנסיעות יהיה מורשה ויפעל תחת רגולציה מוסכמת", אומרת סובול.
 
נכון שסוכני הנסיעות סובלים מתחרות לא תמיד הוגנת, אבל הנוסעים נהנים מכך.
"יש הרבה מהלכים שפוגעים בנו בצורה לא מוצדקת, והכלי הלגיטימי היחיד שלנו הוא בתי המשפט. אם אני רוצה להיכנס למו"מ עם אל־על על גובה העמלות, אני מנועה בגלל חוקי ההגבלים. הפכנו לילד הכאפות של השכונה ולא בצדק. אם יש חוק פופוליסטי, אנחנו נסבול ממנו.
 
"הגופים הזרים לא כפופים לחוק הגנת הצרכן שלא נאכף לגביהם, וזה אבסורדי ופוגע בנו. ועדת הכלכלה יזמה תיקון מסוים במצב, אבל זה לא מספיק. אנחנו מתחרים בתנאים לא הוגנים באתרים הבינלאומיים, ויש פה כשל שוק. אתרים מפרסמים את המחיר ללא מע"מ, אבל אצלנו חייבים לכלול אותו, וזה יוצר חוסר איזון בהשוואה. מבחינתנו טוב שהציבור ייהנה מהתחרות, אבל היא חייבת להיות בתנאים שוויוניים".
 
חברות התעופה ובראשן אל־על החליטו לבטל או לקצץ בעמלות שלכם. מה תגובתכם?
"אל־על הודיעה על ביטול עמלות החל מיוני 2019, וחברות בינלאומיות המאוגדות ביאט"א שוקלות להצטרף. כנגד חלק מהחברות פתחנו בהליכים משפטיים, ואנחנו לקראת פשרה. חברת תעופה שמרבית מכירותיה נעשות דרך הסוכנים מחויבת לשלם גמול לסוכן הנסיעות. אם לא רוצים לשלם, שימכרו במכירה ישירה ולא דרכנו. אנחנו נותנים שירות, ושירות עולה כסף. מי טיפל בנוסעים והחזיר את הכסף כשחברת תעופה זרה כמו מונרך או אייר ברלין קרסו? לחברות התעופה יש אינטרס להוציא את הסוכנים מהשוק, אבל זה יפגע רק בהן".
 
מדוע אתם מעדיפים למכור חבילת נופש ולא להסתפק בכרטיס הטיסה?
"מי שמעוניין יכול להזמין באינטרנט כרטיס טיסה בנפרד ומלון בנפרד, אבל מנועי החיפוש עושים מניפולציות, ולכן הנוסעים מעדיפים להזמין חבילת נופש דרכנו. פשוט יותר להבין את ההצעה. גם חברות גלובליות מההייטק שיודעות להפעיל מנועי חיפוש מעדיפות אותנו. אצלנו השירות טוב יותר, ובמקרים מסוימים אנחנו מסוגלים להשוות את המחירים בזכות המערכות המתוחכמות".
 
איך הסוכן ממציא את עצמו בעולם הנסיעות המשתנה?
"הוא חייב להיות חדשני, טכנולוגי יותר ומתמחה בנישות מיוחדות. מי שלא טוב לא ישרוד. בשנתיים האחרונות התפתחו טיולי נישה למזרח הרחוק ולדרום אמריקה. יש יותר ויותר טיולי גמלאים, חופשות מוזיקה וקולינריה וגם נסיעות יוגה. יש המתמחים באירועים מוזיקליים כמו מופעי רוק או קונצרטים וגם במשחקי כדורגל. השוק התרחב בזכות רפורמת השמיים הפתוחים. חייבים לזכור שסוכן הנסיעות נותן גיבוי ברגעי משבר, וזה לא רק בנסיעה ללונדון או פריז, כשהכל עובד. הסוכן נמצא בשביל הלקוחות כשיש פגעי טבע כמו סופות וסגירת נמלי התעופה. הסוכן מחובר למערכות חברות התעופה המאשרות לבטל טיסות ולהזיזן ללא תשלום למועד אחר.
 
"הסוכנים נמצאים כאן כדי להישאר, אבל חייבים להתגמש ולהתמקצע. הטרנד העולמי הוא חזרה לעבודה עם סוכני נסיעות בגלל המגע האנושי שחשוב במיוחד כשמדובר בנסיעה מורכבת".
 
התעורר ויכוח מול לשכת סוכני הביטוח על מכירת ביטוחי נסיעות לחו"ל. מדוע אתם מוכרים ביטוח, כשזאת התמחות מיוחדת?
"במרבית העולם סוכני נסיעות מוכרים גם ביטוח, כי מדובר במוצר משלים לנסיעה, וחשוב שהקנייה תהיה דרך סוכן ולא באינטרנט. לפני חמש שנים התברר שהחוק לא מאפשר למכור ביטוחי נסיעות, והמפקחת הקודמת דורית סלינגר פרסמה חוזר שאוסר עלינו למכור ביטוח. פנינו לבג"ץ, שקבע שטובת הצרכן קובעת וביקש שתימצא הדרך החוקית לפתרון הבעיה. ניתן לנו היתר זמני למכור ביטוח, והנושא יעלה בקרוב לדיון בוועדת הכספים".
 
אין כיום חובת רישוי על פעילות סוכני נסיעות וגם אין פיקוח. איך אתם מתמודדים עם המצב ועם תלונות הלקוחות?
"שר התיירות יוזם הצעת חוק להסדרת הנושא. משרד התיירות תומך בהפחתת נטל הרגולציה, וזה פוגע בפיקוח על פעילות סוכנים לא מורשים. זה לא שאני בעד רגולציה, אבל אני חייבת לוודא שלא יהיה כשל שוק כאשר הצרכן רוכש חבילת נופש.
 
"הקמנו ביוזמתנו ועדה לפניות הציבור והתחלנו בהפעלת הליכי גישור שהביאו לפתרון תלונות בלי להגיע לבית המשפט. מרבית התלונות נובעות מהאכזבה מהחופשה ביחס לציפיות המוקדמות כמו רמת בתי המלון או המדריך".
yehudasharoni10@gmail.com