בקול תרועה רמה נחתה עלינו בתחילת השבוע פרשת שחיתות מהחמורות שהיו עד כה במקומותינו, והכוונה אינה להמלצות המשטרה בסיום חקירת תיק 4000 ולכל הנוגע למה שמיוחס לראש הממשלה בנימין נתניהו, היינו, עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים ועוד.

השחיתות הינה בעצם מתן ההוראה לפתוח בחקירה, באכיפת החוק הבררנית המאפיינת אותה, בהתנהלותה - לרבות ניגוד העניינים הקיצוני בין מי שעמד בפועל בראשה לבין הנחקר; בהתנהלותו של המפכ"ל בהקשר לחקירה, החל מהרגע שמינה את ליאור חורב ליועצו התקשורתי; בהדלפות המגמתיות מחדרי החקירות במגמה ליצור דעת קהל עוינת לנתניהו; בצהלת חוגי השמאל הקיצוני בתקשורת בתגובה להמלצות, תוך התייחסות אליהן כאילו מדובר בהרשעה בפסק דין, בהסתמך על "ראיות זהב", כדי להודיע בכיכר העיר כי נמצא "האשם המושחת". כך גם בקריאות הצבועות והנמוכות של ראשי האופוזיציה להתפטרותו לאלתר של נתניהו - במסגרת פוטש משפטי־חקירתי וחסר מעצורים, בניסיון מביש להדיח ראש ממשלה.

ההוראה של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בחשד לעבירת שוחד בגין סיקור עיתונאי אוהד באתר וואלה, הינה שערורייה משפטית ברמה המטילה דופי קשה ביועמ"ש. בכל העולם, מערכת היחסים בין פוליטיקאים מחד, והתקשורת מאידך, רקובה בבסיסה, ומושתתת על יחסים של תן וקח; קרי, תמורת מידע ייחודי - בין שמדובר בהדלפה עבריינית ובין שמדובר במידע כשר למסירה - נוצר שיתוף אינטרסים שמחייב את העיתונאי לתגמל את המקור בכתבה חיובית ומפרגנת. רעה חולה זו משחיתה הן את הפוליטיקאים והן את התקשורת, אולם בינה לבין עבריינות פלילית אין ולא כלום - קל וחומר שאין בכך ולו אבק של שוחד בהיבט הפלילי.

הראיה המוחלטת שכך הם פני הדברים באה לידי ביטוי בעובדה הפשוטה שבשום משטר דמוקרטי - וגם לא בישראל - מעולם לא נחקר פוליטיקאי ו/או איש ציבור בחשד לשוחד עקב קבלת פרגון תקשורתי. מציאות זו ישימה גם במקרים שבהם ברור בעליל כי הפרגון בא לעולם בעקבות מידע שנמסר לתקשורת. לפיכך, אין מנוס מלהגדיר את הוראות היועץ המשפטי לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו בחשד לעבירת שוחד בתיק 4000 כרדיפה, היות שה"שוחד" בא לידי ביטוי בכך שבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', גרם לסיקור אוהד לנתניהו בוואלה, הנמצאת גם כן בשליטתו.

יודגש כי רבים מהח"כים - ובהם ציפורה שפיצר, יאיר לפיד ואיתן כבל - שהצביעו בקריאה טרומית עבור החוק שבא לחסל את "ישראל היום", זכו בתמורה לפרגון נטול גבולות ב"ידיעות אחרונות". לכאורה, לשיטת היועץ המשפטי, יש כאן יחסי שוחד מובהקים של תן וקח בין הח"כים לעיתון, אולם, ובצדק, איש לא העלה על דעתו לפתוח בחקירה. לפיכך, משום שעל פני הדברים אין כל עבירה שבגינה יש מקום לחקירה פלילית, ההוראה לפתוח בסוגיה זו בחקירה פלילית נגד נתניהו הינה בלתי נסבלת גם בשל אכיפת חוק בררנית.

אין אפוא תמה כי חקירה הנפתחת משיקולים כה נפסדים, הופכת מיד עם תחילתה לחקירה עבריינית ממש, כאשר התנהלותה באה לידי ביטוי בניגוד עניינים קיצוני בין הממונה על החקירה בפועל לבין הנחקר. ניצב בדימוס רוני ריטמן כמפקד להב 433 - היחידה שמונתה לחקור את עבירת השוחד שמלכתחילה ברור שאינה קיימת - טען כי ראש הממשלה, באמצעות רעייתו שרה, שלח קצינת משטרה כדי "להעליל" עליו הטרדה מינית.

כמי שעמד בראש להב, ניצב ריטמן הוא שמינה את החוקרים, הוא שמדווח על ידם על מהלכי החקירה, והוא שמנחה את חוקריו באשר להמשך מהלכיה. אין אפוא, ולא יכול להיות, ניגוד עניינים כה עברייני, כמו זה שבחקירה שכזו.

ברור אפוא כי חקירה שמטרתה לחקור עבירה שאינה קיימת מלכתחילה, והנגועה ב"מראית עין" קשה של חוסר אמינות עקב ניגוד עניינים, אינה יכולה לחתור לגילוי האמת, אלא אך ורק ל"ראיות זהב", בין היתר באמצעות עבריינים על פי הודאתם שקיבלו מעמד של עד מדינה.

"ראיית הזהב"

עסקת רכישת מניות יס על ידי בזק, שתי חברות שבשליטת אלוביץ', נבחנה על ידי שני מאַסדרים (רגולטורים בלעז). האחת, הממונה על שידורי הכבלים והלוויין, יפעת בן חי שגב, והשני, מ"מ הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, ד"ר אסף אילת. הראשונה מסרה עדות חד־משמעית במשטרה, שלפיה ההחלטה לאשר את המיזוג הייתה עניינית לחלוטין ונעשתה על פי כל התבחינים המקצועיים, תוך דגש על כך שלא הופעלו כל לחצים מצד נתניהו.

המאסדר החשוב מבין השניים, שמתוקף תפקידו אישר וחתם על עסקת המיזוג, הוא ד"ר אסף אילת. הוא הצהיר כי הליך בדיקת המיזוג על ידיו היה נקי מרבב, בוצע משיקולים מקצועיים בלבד ונקי מלחצים מצדו של נתניהו. די בעדויות אלה כדי לקבור סופית את המזימה לסילוקו של נתניהו מכס השלטון באמצעות חקירה פלילית, חרף כל "ראיות הזהב", כהגדרת התקשורת.

לפיכך, ומאחר שמחד עסקינן כאמור בחקירה שחקר האמת אינו עומד כלל על הפרק בהתנהלותה, ומאידך, מחשש החוקרים שעדות ד"ר אילת תהיה זהה לזו של יפעת בן חי שגב בדבר ניקיון הכפיים שביסוד האישור שניתן על ידי הרשות להגבלים עסקיים, הוחלט על ידי החוקרים שלא לזמנו לחקירה.

זהו תרחיש המלמד אפילו כל כסיל כי לפנינו חקירה עבריינית שמטרתה אחת ואין בלתה - המלצה להעמדה לדין בעבירת שוחד. מטרה שלמען השגתה החקירה לא תאפשר לשום עובדות לבלבל אותה, ולמנוע את הגעתה לקו הסיום המיוחל והקבוע מראש. הנה כי כן, לא זו בלבד שאין לפנינו כל שוחד, אלא שגם אין בנמצא כל מתן תמורה עבור "שוחד" שאינו קיים.

תרחיש מושחת זה של הימנעות מלגבות את עדותו של ד"ר אילת, דומה כשתי טיפות מים לחקירה מושחתת קודמת פרי מיזם משותף של הפרקליטות והמשטרה, והכוונה לחקירתו הנפסדת לפני יותר מ־20 שנה, של יעקב נאמן ז"ל, שהיה מועמדו של נתניהו לתפקיד שר המשפטים בממשלתו הראשונה. מדובר בחקירה שמטרתה האחת והיחידה הייתה לחסום את מינויו של נאמן. עניינה היה עבירת מתן "עדות שקר" באמצעות "תצהיר כוזב" של נאמן. את אותו "תצהיר כוזב" ערך עו"ד אהוד סול, ממשרד עורכי הדין שיעקב נאמן היה אחד משלושת שותפיו הבכירים. אותו עו"ד סול ביקש שוב ושוב מחוקרי המשטרה לזמנו למסור עדות באשר לנסיבות עריכתו של התצהיר המדובר. הוא גם אמר שעדותו תבהיר את העניין ותביא לסגירת התיק נגד נאמן. מאחר שחקירתו של נאמן באה לעולם אך ורק, כאמור, כדי לטרפד את מינויו כשר המשפטים, לפיכך, מעצם טיבה המושחת, חייבת הייתה להנפיק בסיומה המלצה להעמדתו לדין.

אין זה מפליא אפוא כי עו"ד סול לא זומן לחקירה. נאמן האומלל הועמד לדין - ולגמרי לא במקרה התובעת הייתה רות דוד, לימים פרקליטת מחוז תל אביב. עו"ד סול הופיע כעד הגנה, ועדותו סללה את הדרך לזיכויו של נאמן.

הר השחיתות החקירתית שמנע את גביית עדותו של עו"ד סול במהלך חקירתו של נאמן הוא אותו הר שחיתות שמנע את זימונו של ד"ר אילת למסירת עדות בתיק 4000, וכל המוסיף לעניין זה, נמצא גורע.

בכך עוד לא נאמר דבר על כך שהחוקרים בתיק 4000 נמנעו מלאסוף ולמיין את מכלול הפרסומים של וואלה, בשנים תשע"ב־תשע"ז (2012־2017) בעניינו של נתניהו. הימנעות זאת יסודה בכך שהמציאות מלמדת שחרף "התמורה" שקיבל כביכול אלוביץ' מנתניהו בדמות המיזוג בין יס לבזק - מיזוג שיאפשר לקזז מרווחי בזק את הפסדי יס ובכך להקטין את תשלומי המס של בזק - עדיין סיקורו של נתניהו בוואלה היה שלילי באופן מובהק ובמיוחד סמוך ולפני הבחירות האחרונות.

ראו כמשל את הסיקור השלילי על נאומו של ראש הממשלה בפני שני בתי הקונגרס בוושינגטון בעניין הגרעין האיראני. עובדה זו בלבד יש בה כדי לטרפד את ההמלצות להעמדתו לדין של נתניהו, ולכן זוהי בדיוק הסיבה להיעדרו של נתון זה בתיק החקירה. במקום זה קיימת בתיק "ראיית זהב" בדמות דרישתה של שרה נתניהו להחליף תמונה שלה בכתבה שפורסמה באתר, כמו גם "ראיות זהב" נוספות כגון דא.

מילה של אלשיך

חקירה כה נפסדת יכולה להתנהל אך ורק כאשר התנהלותו של הקודקוד, כלומר המפכ"ל רוני אלשיך, מבישה עוד יותר מהחקירה עצמה. מיד עם כניסתו לתפקיד הצהיר המפכ"ל כי בדעתו לחסל שתי תופעות בלתי נסבלות הנהוגות במשטרה: מכת ההדלפות והפסקת הליך ההמלצות בדבר העמדה לדין או אי־העמדה לדין בסיומה של חקירה.

במשך שבעה חודשים עשה המפכ"ל כל שביכולתו כדי לעמוד בהבטחתו. במשך פרק זמן זה הוא סבל מסיקור תקשורתי זוועתי, שהרי גם יחסי הגומלין בין המשטרה לתקשורת הינם יחסי קח ותן. תמורת מידע, או ליתר דיוק, הדלפות עברייניות של חוקרים מחדרי החקירות, עיתונאים מושחתים יוצרים סיקור תקשורתי עוין ביותר לנחקר, במטרה להבאיש את ריחו, עד כדי כך שהסיכוי שיזכה למשפט הוגן, קל וחומר לפסק דין של זיכוי, יהיה שואף לאפס. משייבש המפכ"ל כמעט לחלוטין את ההדלפות, הפך בן יום ל"אויב העם" בעיני התקשורת.

שבעה חודשים של תקשורת עוינת "שברו" את רוחו של המפכ"ל, וכדי לשנות את המציאות, העגומה מבחינתו, הזעיק אל הדגל את חבר צוות החווה והתעמולן הראשי של מבצע הגירוש הנפשע של כמעט רבבת מתיישבי חבל עזה וצפון השומרון מבתיהם, הלא הוא ליאור חורב.

מתבקשת אפוא השאלה הרטורית הבאה, האם זה אך צירוף מקרים שמיד עם כניסתו של יועץ הסתרים חורב לתפקידו החל זרם הדלפות בלתי פוסק ומגמתי היישר מכל חקירות נתניהו, כמו גם אזכור חוזר ונשנה על הפרסום הצפוי של ההמלצות? אלשיך השיב כי הדלפות חומרי החקירה באות מכיוון סנגוריו של נתניהו, אף שכל עוד לא הוגש כתב אישום אין לסנגורים כל גישה אליהם.

צימאונו הבלתי מרוסן של המפכ"ל לסיקור תקשורתי חיובי הוביל אותו היישר לזרועותיה של הנתניהופוביומטית אילנה דיין מ"עובדה". הוא הצמיד אותה אליו למשך כשנה, והחיבור הארוך בין השניים הביא לעולם את אחד הראיונות המבישים שנראו אי־פעם על מרקע הטלוויזיה, שכלל התייחסויות חוזרות ונשנות ומשמיצות מצד המפכ"ל כלפי נתניהו, לרבות האמירה ההזויה כי ראש הממשלה עוקב באמצעות חוקרים פרטיים אחרי החוקרים אותו במשטרה. המפכ"ל לא סיפק לכך כל אבק של ראיה.

את פרסום המלצות המשטרה, ביום האחרון לכהונתו, יש לראות כאילו הוא אומר לנתניהו כך: הממשלה בראשותך לא האריכה את כהונתי בשנה, לכן את ההמלצות המפלילות לגביך בתיק 4000 אפרסם דווקא ביום האחרון לכהונתי.

# # #

אולם הנלוז והמחפיר מכל התרחישים הנ"ל הינו מצעד הצהלות והמסקנות של התקשורת השמאלנית הקיצונית, בדבר אשמתו הוודאית של נתניהו בעבירת השוחד הלא קיימת. במקום להצביע על מכלול היבטי השחיתות הבלתי נסבלת שבחקירה שכזו, חגגה התקשורת למקרא ההמלצות ומה שנראה על פי בוחן מציאות אפס המאפיין אותה כחיסולו הפוליטי של נתניהו. לא מפתיע כי לפנינו תקשורת ש"מרוויחה" ביושר את חוסר האמון והתיעוב של מרבית הציבור כלפיה.