עוד הרבה לפני שרואי החשבון ומתכנני הפנסיה דרשו מאיתנו להפקיד כמה גרושים לקראת סוף השנה, אבותינו - או אולי היה זה שלמה המלך - רמזו לנו שזה בכלל לא רע לחשוב על העתיד. "לֵךְ–אֶל–נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ". זו הייתה הדרך שלהם, וגם של כמה גננות ומורי בית ספר שפגשתי, להסביר לנו שהעצלות היא תכונה בזויה שמובילה לאבדון.
יש ימים שבהם נדמה לי שהבטלנות, שהיא אחד משבעת החטאים שדינם מוות על פי הנצרות, דבקה בי ואין לי כוח לעשות דבר חוץ מלבהות בתמונות ביקיני וסרטוני אגרוף באינסטגרם, ולחלופין לצפות בשידורים חוזרים של משחקי כדורגל מתחילת שנות האלפיים בערוץ הספורט. אבל אחרי ביקור ביוון למדתי שגם ברגעים הרפים ביותר שלי, אני פעלתן כאדם החרוץ ביותר במדינה הזו. מהתרשמותי, הבטלה שם מושרשת כל כך עמוק עד שהיא כבר נחשבת לעבודה בפני עצמה. ואם תהיתם מדוע אחינו למזרח התיכון ששלטו בעבר בעולם בכוח הפילוסופיה, הדמוקרטיה, התיאטרון והמחץ הצבאי הפכו לפושטי יד הניזונים מפירורים משולחנה של גרמניה, כדאי שתקפצו לביקור קטן במקום ותקבלו המחשה ששווה יותר מאלף מילים.
החוצה. נהג המונית שעצרתי דרש ממני מחיר מופקע. התמקחתי איתו. לא בגלל הכסף אלא בעיקר בשל התחושה השנואה עלי שדופקים אותי כתייר. בתום משא ומתן לא קצר ניאות להסיעני. בדרך סיפר על הכלכלה הרעועה ומחירי המזון שמרקיעים לשחקים ואז הוסיף מעשייה, ספק בדיונית, על איך הוביל את הזמר עומר אדם לביקור לילי בעיר לפני שנים כשהם מדלגים בין מוקד אחד למשנהו. הוא אפילו שלף תמונה משותפת כהוכחה, אך הדמות שהצביע עליה לא ממש דמתה לאדם. נמנעתי מלקלקל את האשליה ושתקתי. במהלך הטיול המאולתר עישן סיגריות בשרשרת וכשרמזתי לו שזה לא הדבר הכי טוב לבריאות, ייבב שמלבד הניקוטין אין לו דבר בחיים.
מה שכן למדתי, שאוהבים לשיר ביוון. תחת כל עץ רענן יש טברנה, זמרים ומוזיקאים שמפזזים עם שירים - שאם מאזינים להם היטב מוצאים שהם די מוכרים. מתברר שחצי מהנעימות שהפכו ללהיטים בישראל הושאלו ואולי נגנבו מכאן, וכפי שחבר שלי טען חצי בצחוק וחצי ברצינות, זה קל למדי להיות זמר מצליח בישראל, רק צריך למצוא את היווני שאפשר לעקוץ ממנו את השיר הנכון.
התרעות פיקוד העורף