בצפון ממשיכים לחפור, לחשוף מנהרות ולפרק את מערך התקיפה של חיזבאללה, ולא פחות מזה להפוך את אזור מטולה רבתי לאתר עלייה לרגל של פוליטיקאים חמושי מעילי רוח שבאו לעשות רוח ולהפריח בלונים באוויר שלכאורה מיועדים לעבר הגבול ולמעשה מכוונים בעיקר אלינו, במטרה להגביר את הביטחון העצמי שלנו מול האויב. 
 

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייצב שם שוב השבוע ואיים על חיזבאללה שאם רק יעז להגיב, הוא יחטוף מכה שלא חלם עליה. נתניהו שתה קפה שחור עם החיילים וחזר לחבוט במיומנות בתקשורת, בעוד בנו יאיר מניף אצבע משולשת כלפי הצלמים והפרובוקטורים בבית המשפט, ורעייתו שרה מחלקת חיוכים ותמונות בגואטמלה. לא בטוח שהוא הרתיע את חיזבאללה, אולי. זה אף פעם לא מזיק, כל עוד לא מביאים את ההתרברבות לידי מבחן. 
 

מלבד המנהרות נחשף איום נוסף במבצע מגן צפוני: מחלוקת קשה ומטרידה עם ארה"ב בעניין לבנון. זו אחת הסיבות שהביאו לשיחה הדחופה של ראש הממשלה עם שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו בבריסל. נתניהו נסע להסביר את מהלך ההגנה המתבקש של צה"ל בצפון, לדבר על אפשרויות ותרחישים להתחממות בגזרה וגם על התמיכה של ארה"ב בצבא לבנון, כך על פי מקור מדיני. 
 

זו לא הפעם הראשונה. מקור בכיר חשף שישראל פועלת כבר תקופת מה ל"הפללת" צבא לבנון. כלומר, להוכיח שצבא לבנון מופעל ופועל בשיתוף פעולה הדוק עם חיזבאללה. האלוף במילואים גיורא איילנד אמר השבוע שזו בעיה עדינה ומסובכת, כי הדרך היחידה להרתיע את חיזבאללה הנתמך על ידי האיראנים היא להבהיר שכל מערכה תהיה על כל הקופה. פגיעה כוללת בלבנון: בתשתיות, בכבישים, בשדות התעופה, במאגרי הדלק. 

מחבל חיזבאללה במנהרת טרור בצפון. צילום מסךמחבל חיזבאללה במנהרת טרור בצפון. צילום מסך

 

נתניהו והשרים שלו ממשיכים להזהיר רק את חיזבאללה, אבל איילנד מדגיש שחייבים לחדד את המסר, שכל מתקפה משטח לבנון מסכנת את כל לבנון. שגריר ישראל באו"ם דני דנון הודה בשיחה איתי שארה"ב לא משתכנעת, ושהיא רואה את צבא לבנון כיעד שאפשר לעבוד איתו. לכן היא מממנת ומאמנת את הצבא שהתייצב השבוע על הגבול מול חיילי צה"ל. 
 

ישראל העבירה עדויות, תיקי מודיעין על קצינים לבנונים בצבא שעושים בדיוק את מה שחיזבאללה מבקש, אבל פומפאו - כמו קודמיו במחלקת המדינה - מאמין שאפשר עוד לעבוד עם מישהו בלבנון. ישראל וארה"ב חלוקות בדעתן, והמחלוקת הזאת עשויה לפגוע בכושר ההרתעה של ישראל מול חיזבאללה.  

יתרה מכך, עכשיו, אחרי חשיפת המנהרות בישראל, יודעים שהיכולת לפגוע בחיזבאללה מוגבלת. אם הוא ביצע את החפירות הללו כדי לכבוש יישוב בגליל, דמיינו מה הוא חפר בדרום לבנון כחלק מההיערכות להתבצרות תחת מתקפת אש ישראלית. ראינו את זה לפני 12 שנה ב"שמורות הטבע" של חיזבאללה, ועכשיו זה עוד יותר מאורגן ומשוכלל. 
 

עדות לכך התפרסמה השבוע בדוח של מכון מחקר אמריקאי, שקבע שחיזבאללה מחזיק כיום בכ־130 אלף טילים מסוגים שונים והוא "השחקן החמוש ביותר בעולם שאינו מדינה". החוקרים הוסיפו וציינו כי הרשימה של הטילים אינה סופית, ומתבססת על מקורות גלויים בלבד, כך שבהחלט ייתכן שמתחת לאדמה קיים ארסנל נוסף. עוד ציינו החוקרים כי הודות לתקיפות של ישראל בסוריה נגד הטילים המדויקים, מדובר על פי רוב בטילים קרקעיים קטנים שמתאפיינים בחוסר דיוק. יחד עם זאת, ולמרות חוסר הדיוק, "המספר העצום שלהם הופך אותם לנשק יעיל", כך לדבריהם. 
 
בנוסף, לחיזבאללה מאגר טילי סקאד הנחשבים למאיימים במיוחד מבחינת יכולת השיגור שלהם. אולם מדובר בטילים שקשה לנייד אותם, להסתיר ולתפעל אותם. "הם לא מעניקים לחיזבאללה יתרון רב", כתבו עורכי המחקר. החוקרים הוסיפו והדגישו כי רוב הטילים שבידי חיזבאללה מכסים שטח קטן יחסית, אולם מחייבים את המטוסים הישראליים לטוס גבוה יותר, וכך בעצם עשויים לצמצם את היכולת של צה"ל לפגוע ביעדים קרקעיים. 
 
ישראל עשויה במצב כזה למצוא את עצמה מתעמתת מול צבא לבנון, שזוכה להגנת המממן שלו - הממשל האמריקאי - בעוד חיזבאללה יורה ללא הרף ומחופר באדמה, מהלך שיחייב את ישראל לפעולה קרקעית מסובכת ומרובת נפגעים. 
 
דינמיקה של הסלמה 

יורם שוויצר ואופק רימר כתבו השבוע במכון למחקרי ביטחון לאומי שהמנהרות החודרות הן נדבך בתוכנית המתקפה הקרקעית שהכין חיזבאללה ליום פקודה, המכונה בפיו "כיבוש הגליל" ונועדו לאפשר לחוליות של יחידת הקומנדו של הארגון, רדואן, לחדור מעבר לגבול ישראל ולסייע לו להשיג "תמונת ניצחון על ידי השתלטות (ולו זמנית) על יישוב, בסיס צה"ל או דרך ראשית. החוקרים כתבו ששלילת היכולת הזו מחיזבאללה מבססת את העליונות הצבאית של ישראל ומעמיקה את הפער בינה לבין ארגון הטרור באופן העשוי להשליך על מאזן ההרתעה היציב מאז 2006. 
 
כך, למשל, בראיית חיזבאללה, אם ישראל תרגיש מוגנת יחסית מפני האיומים שמציב הארגון בפניה, היא תרגיש בטוחה יותר לפעול נגדו ולאתגר את "הקווים האדומים" שלו על ידי תקיפה בלבנון - מה שיאיץ דינמיקה של הסלמה, כך על פי המכון. כרגע, במרחק של כמה עשרות מטרים עומדים זה מול זה חיילי צה"ל וחיילי צבא לבנון בשקט מתוח ונפיץ. מהלכי ישראל חשופים וגלויים, וכל הפעילות היא למטרה ברורה ומיידית, אך זה רק חלק אחד במערכה מול איראן.

המוקד האמיתי הוא המהלך של משמרות המהפכה של איראן וחיזבאללה לייצור והסבת רקטות לטילים מונחים מדויקים וארוכי טווח על אדמת לבנון.
בסוריה יש לישראל יכולת ולגיטימציה לפעול, וכדי לחזק את גבולות הפעולה יצאה השבוע בתיאום טלפוני של ראש הממשלה ושל הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין משלחת צבאית ישראלית לרוסיה. הרוסים מאותתים בדרכים עלובות שהם קשים להשגה, כמו שיגור דרג יחסית זוטר למפגש, אבל ישראל לא באה לחפש חברים אלא לחזק את הקווים האדומים. 
 
כל המתח הזה חושף את הבעיה העיקרית: ההתעקשות של ארה"ב לראות בצבא לבנון גורם שאפשר יהיה להשפיע עליו. בוושינגטון לא רוצים לוותר על שום ערוץ השפעה באזור שנכבש דיפלומטית וצבאית על ידי רוסיה, אבל זה מציב בפני ישראל מגבלה עמומה, מגבלה של ציפיות. 
 
אהוד אולמרט התכחש השבוע באופן מוחלט למגבלות הפעלת הכוח הצבאי של צה"ל במלחמת לבנון השנייה בגלל דרישה מפורשת של קונדוליסה רייס לשמור על ממשלתו של פואד סניורה, אז ראש ממשלת לבנון. אולם השרים שלו ובכירים בצבא זוכרים היטב את ההנחיות שהגבילו חלק ממרכיבי הפעלת הכוח. במלחמה הבאה ישראל חייבת לפעול מהר, חזק ובלי סייגים מול לבנון כדי להביא להפסקת אש מהירה כתוצאה מעוצמת התגובה. 
 
ארה"ב קושרת לנו כרגע יד אחת מאחורי הגב. צריך לעבוד על זה. לפי דפוס החשיבה השולט בוושינגטון, ישראל צריכה להיות צנועה בהתנגדות שלה למהלכים אסטרטגיים של ארה"ב באזור ולהמשיך להכיר תודה על העברת השגרירות והווטו באו"ם. השאלה היא אם זו הרוח שמנחה את ממשל טראמפ גם בעניין אחר: תוכנית המאה לשלום במזרח התיכון.