לפני כחודש התכוונו כמה חברי כנסת ממרצ (מיכל רוזין) ומהרשימה המשותפת (איימן עודה ודב חנין) לקיים בכנסת כנס תחת הכותרת “חברון תחילה - מפנים את ההתנחלות מחברון". כמה פעילי ימין נזעקו, הפעילו כמה חברי כנסת, ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע כי ביום שנקבע לכנס נואם בכנסת נשיא צ'כיה ולכן אין לקיים כל אירוע אחר. איזה מזל שיש נשיא לצ'כיה והוא אוהב אותנו. 


אבל מי שחשב שהשמאלנים והערבים התייאשו מתקוותם לבצע טרנספר ליהודי חברון אינו מכיר את הערבים ואת השמאל הישראלי. "פינוי ההתנחלות בחברון הוא צעד חיוני בדרך לפתרון מדיני וסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני. כל עוד ההתנחלות בחברון קיימת, לא נוותר על העלאת הנושא בכנסת", כתבו הגזענים המבקשים לגרש יהודים מחברון ולעשותה “יודנריין" בדף הפייסבוק שהקימו לכבוד האירוע. המועד החדש נקבע לשבוע הבא. כדי לחמוק מהצורך לקבל אישור מיו"ר הכנסת, הוגדר הכנס כ"מפגש".


צר לי להודיע לאויבי ישראל מבית ולעוזריהם שהם אפילו לא מקוריים. כבר בתרפ"ט (1929) ניסה המופתי חאג' אמין אל־חוסייני “לסיים את הסכסוך הישראלי־פלסטיני". ברוח הוראותיו רצחו ערביי חברון 67 יהודים בהשתוללות רצחנית: אנסו, כרתו איברים, שחטו לאחר עינויים נוראיים נשים ילדים וזקנים, שרפו חיים יהודים. בהם היה גם בן ציון גרשון, הרוקח הנכה ממרפאת הדסה, שטיפל במסירות גם בכל ערביי חברון. הוא נרצח לאחר שבתו נאנסה לעיניו בידי עשרות ערבים ואז נרצחה, וידי אשתו נקטעו והיא דיממה למוות, גם לעיניו. הפצועים ואלה שנותרו בחיים פונו לירושלים והערבים היו בטוחים שהצליחו לחסל את היישוב היהודי בחברון, שהתקיים מאות שנים ומנה ביום הטבח 800 איש.


כששוחררה חברון בששת הימים, תלו כל תושביה דגלים לבנים בחלונותיהם והיו בטוחים שהיהודים ינקמו. זה לא קרה. היישוב היהודי התחדש, והיום מתגוררים בעיר האבות ובקריית ארבע הסמוכה יותר מ־8,000 יהודים. אם המופתי לא הצליח לחסל את היישוב היהודי בחברון כשהממשלה הבריטית תומכת בו בשתיקה ובחיבוק ידיים - גם מיכל רוזין ואיימן עודה לא יצליחו.


עודה. צילום: מרק ישראל סלם


אבל אפילו הניסיון “הפרלמנטרי" לגרש את יהודי חברון אינו חדש. לפני יותר מעשר שנים, בהיותי חבר כנסת, נדהמתי לראות הצעת חוק של יוסי ביילין לפינוי האזרחים הישראלים מחברון. מיד הגשתי הצעה דומה, לאחר שהעתקתי את ההצעה של ביילין מילה במילה למעט המילה “ישראלים" שהוחלפה במילה “ערבים". היועצת המשפטית של הכנסת ניסתה למנוע את הגשת הצעת החוק שלי בנימוק שהיא - דווקא היא, ולא ההצעה של ביילין - “גזענית". גם כשהראיתי למשפטנית המלומדת ההיא שההצעה זהה להצעתו של ביילין - לא נתרצתה וביקשה ש"אנסה להיכנס לרגע לנעליה". אמרתי לה שהדבר בלתי אפשרי כי שתי נעליה שמאליות. כשהבינה שלא אוותר בקלות פנתה לביילין - וסופו של דבר ששתי ההצעות לא הועלו ולא נידונו. 


הסיוע שמקבלים היום חברי הרשימה המשותפת מיהודים מהשמאל הקיצוני שונא ישראל - גם הוא אינו חדש. במאורעות תרפ"ט חברו יהודים מהמפלגה הקומוניסטית פק"פ לפורעים, ציידו אותם בנשק ואף השתתפו בחלק מההתקפות על יישובים יהודים. אין חדש תחת השמש. הערבים הם אותם ערבים, הים הוא אותו הים, ואף שונאי ישראל מבית לא נעלמו מהעולם.


ההצעה לפנות את היישוב היהודי מחברון לובשת כמובן בימינו מסיכה צבועה של “מהלך מדיני". אבל זהו צעד גזעני, אנטישמי, הקורא בגלוי לטיהור אתני של חברון מיהודיה. העיר הראשונה בארץ ישראל שבה קנה אברהם אבינו לפני 4,000 שנה נחלה היא מערת המכפלה, ובה מלך לראשונה דוד - שבע שנים לפני מלכותו בירושלים - צריכה בימינו להיות היישוב היהודי הראשון ביהודה ושומרון שיסופח למדינת ישראל, כי כך צריך להיות וכדי לסתום אחת ולתמיד את פיות שונאי ישראל. חברון תחילה.