בישראל מעריכים כי ליציאת הכוחות האמריקאיים לא תהיה השפעה משמעותית על האפשרות של חיל האוויר לתקוף בסוריה. בבסיס הערכה זו עומדת העובדה שישראל פעלה בסוריה גם לאחר הפלת המטוס הרוסי, גם אם בהיקפים נמוכים מבעבר, בפרופיל תקשורתי נמוך ותוך עמימות.



בישראל סבורים כי המשבר עם הרוסים, שנגרם מהפלת המטוס, כבר מאחורינו, מה עוד שגם בעיצומו של המשבר לא דרשה רוסיה מישראל להימנע מתקיפת מטרות של חיזבאללה או איראן. סייעו לכך הביקורים האחרונים של משלחות צה"ל ברוסיה והצגת החשיפה של מנהרות חיזבאללה בגבול לבנון. ישראל אומנם פועלת פחות בסוריה, אבל גם איראן וחיזבאללה הבינו את המסרים ממוסקבה והן נזהרות יותר מפגיעה באינטרס של רוסיה להשיב את היציבות לסוריה.



בישראל אומנם היו שקיוו כי המשך הנוכחות האמריקאית בסוריה יהווה קלף מיקוח מול הרוסים, שבתמורה ליציאת הכוחות האמריקאיים מהמדינה יפעלו להוצאתה או לצמצומה של הנוכחות האיראנית בסוריה, אבל המהלך החד־צדדי של טראמפ לא באמת הפתיע את מערכת הביטחון, והוא "עמד באוויר" כבר זמן רב, והסיכויים שניתנו לעסקה אמריקנית- רוסית, שהייתה פועלת לטובתה של ישראל, נותחו כנמוכים מאוד.



חיילים אמריקאים בסוריה, צילום ארכיון: רויטרס
חיילים אמריקאים בסוריה, צילום ארכיון: רויטרס



שני כוחות מנוגדים עם אויב אחד משותף



בשנים האחרונות נוצר מצב שבמאבק מול דאעש פועלים למעשה שני צירים שונים: האחד הוא כוחות הקואליציה בהובלת ארה"ב והשני הוא רוסיה עם איראן, חיזבאללה וצבא אסד. למעשה לשתי הקואליציות עם האינטרסים המנוגדים היה אויב משותף אחד - צבא האסלאם, שנגדו כל אחד פעל ממניעים אחרים. בתוך המצב המורכב הזה ישראל אומנם סייעה גם למאבק מול דאעש, אבל למעשה פעלה נגד חברות בציר רוסיה־איראן, חיזבאללה וצבא אסד. ולמרות זאת, התיאום עם הרוסים נשמר.



מבחינה מבצעית, האמריקאים לא לקחו חלק במערכה שמנהלת ישראל נגד התבססות איראן בסוריה ובפעולות שבוצעו נגד פרויקט הטילים המדויקים של חיזבאללה. יותר מכך, לפי פרסומים זרים, בוושינגטון לא אהבו את התקיפה המיוחסת לישראל על מטרות איראניות באזור אבו כמל המצוי תחת שליטה צבאית אמריקאית, בסוף אפריל השנה. ארה"ב רואה בפעולה זו פוטנציאל לסיבוך המצב ומעשה שאינו משרת את האינטרס שלה. המסר לישראל בנושא הזה היה ברור.



הנסיגה האמריקאית היא למעשה עובדה מוגמרת



באופן אירוני, לפחות מבחינה מבצעית היציאה של האמריקאים מהאזור הזה ומאזור אל־טאנף משחררת את ישראל מהכבלים של וושינגטון, ואם האיראנים יפעלו באזורים הללו, צה"ל עשוי להגביר את הפעילות המבצעית בהם. אלא שמול ההערכה בישראל כי בשלב זה חופש הפעולה של צה"ל לא ייפגע ובאזורים מסוימים אף יגבר, ברמת התודעה זה כבר סיפור אחר. רוסיה למעשה מבססת את מה שכבר ברור זמן רב: היא נותרה המעצמה הדומיננטית באזור, וחופש הפעולה הישראלי בשמי סוריה הוא בעירבון מוגבל ומותנה באינטרסים של הרוסים בלבד. במובן זה, הנסיגה האמריקאית היא למעשה עובדה מוגמרת, בעלת ערך סמלי, אך במזרח התיכון, גם לסמלים יש משמעות.



אתמול החל הצבא לאטום את המנהרות בגבול לבנון, שהפכה להיות הזירה המרכזית של הצבא בשבועות האחרונים, וצפויה להמשיך להיות כך בעתיד הקרוב. ישראל גם דרשה מצבא לבנון להרוס את המנהרות מצדה, אך בשלב זה הלבנונים לא מגיבים, והמתיחות סביב הסוגיה צפויה לעלות בתקופה הקרובה.