זהו. נתנאל פרבשטיין החליט שאין לו במה להתבייש, שהוא לא מוכן יותר לשתוק. שיתבייש מי שפגע בו. שיתבייש מי שידע ולא עשה דבר כדי למנוע. שיתבייש מי שממשיך גם היום, בתירוצים שונים ומשונים, להגן על רבנים שפוגעים מינית בצעירים, ממש כמו הרב זאב קופולוביץ שפגע בו.
"אם הרב דרוקמן בא בשנים האחרונות לכנסים שהרב אלון היה בהם, או שהוא הזמין אותו ללמד אצלו בישיבה אחרי ההרשעה שלו, יש לזה משמעות ציבורית. הוא צריך לקום היום ולהגיד 'אני טיהרתי שרץ. אני הכשרתי פגיעה. בחמש השנים האלה הוא המשיך לפגוע גם בגללי'. אני צריך לשמוע את זה. אנשים צריכים לשמוע את זה. צריך להפסיק להסתכל על דמויות בעלות סמכות כדמויות מוארות שלא נתונות לביקורת. אני לא הייתי תלמיד של הרב דרוקמן, אבל באיזשהו אופן כולנו היינו תלמידים שלו. אני מרגיש שבמקום האישי, אני צריך את בקשת הסליחה הזו שלו. במקום הציבורי, אני מרגיש שהציונות הדתית העבירה לו את זה מהר מדי. זה עולם שמבקש תיקון. זה 'לא תעמוד על דם רעך'. וזה דפוס חוזר, שחשוב מאוד מאוד שהוא יתנער ממנו. אם זקן רבני הציונות הדתית יצעק את זה בווידוי אישי, אז נוכל ללמוד ממנו כולנו".