איה הפיל?

כשאני מסביר את המיקום שבו אני גר בפרברי תל אביב, אני מעביר קואורדינטות שעוזרות להבין: "בתחת של הפיל". זאת אומרת, יש בפאתי העיר העברית הראשונה מקום שבו הייתה עד לפני זמן מה סטייקייה ושמה "מסעדת הפיל". גם פיל בטון יציב עמד בחצר. הבית שלי הוא בשכונה בשטחים מאחורי אותו פיל. בשנים האחרונות הסטייקייה נסגרה, ותוכניות לבניית מגדלים הופצו בשכונה לשמיעת התנגדויות. התנגדנו. לפני כמה ימים עברנו שם שוב במכונית כדי לצאת מהשכונה, ואז היושבת לצדי אמרה: "יא, אין סטייקייה!".

הקוראים שמעל לממוצע כבר מבינים: הרסו את הסטייקייה. יבנו מגדלי מגורים. זה תהליך שהתחיל יום אחד בתחילת הציונות בקריאה: "יא, אין שדה", כשראו אותו חרוש פתאום. זה נמשך אחרי כמה עשורים בקריאה: "יא, אין פרדס". עכשיו זה הגיע לקריאה: "יא, אין סטייקייה".

מה אחרי זה? ניתן לחזות בקלות שבעתיד יבנו עוד ועוד מגדלים, שיגיעו עד פארק הירקון, ומישהי תקרא יום אחד: "יא, אין פארק". ניתן גם להעריך שרחובות השכונה החדשה של העתיד יהיו עם תחנות הטענה למכוניות חשמליות אוטונומיות, והרחובות ייקראו על שם קואוצ'רים מפורסמים ודיאטניות מופת. אבל יום אחד גם תגיע גם הקריאה "יא, אין מגדלים". באיזשהו שלב יגיעו ככל הנראה פצצות אטום שיעיות או סוניות, או התקפת חייזרים שטעו בכתובת שבפקודת הקרב שלהם. אז יהיה שם שוב שדה, ואחרי עוד כמה מאות שנים אולי פיל אמיתי יגיע אליו, ילפות עשבים גבוהים ועסיסיים וחרצית אחת בחדק שלו, יכניס לפה ויחשוב לעצמו "יא, טעים".

חידת הכסף הישראלי

החידה של המוסד לשנת 2018 הקפיצה את הגיקים בכל העולם. הם התחילו להפעיל את הקשרים החשמליים במוח שלהם. אלה שפיצחו זכו לרגע אושר שרק גיק מכיר. מדובר בפיצוחים שהגיעו ממספר לא גדול של חנוני־על בעלי סופר מוחות. מיד כשהתפרסמה החידה, היו חברות סייבר חובבות אתגרים שהקימו צוותים רק כדי להשתעשע באתגר. צוות כזה של שני גאוני מחשב מחברת סיטאדל פתר אותה בערך אחרי 30 שעות.

עכשיו רוצה מדור זה, שתמיד בא לעזרת מי שמחפש קשיים מיותרים, להציע חידה חדשה. הרבה יותר קשה: איך יכול להיות שיש לנו גז, ומחיר החשמל אמור לעלות? מי שיפתור את החידה הזו יוכל להיות שר, ומיד אחרי ביבי, גם ראש הממשלה.

אני מניח שקראתם במדורי הכלכלה ובשלטי ההפגנות הסברים והאשמות מדוע זה קורה. אנוכי, שכבר עוקב שנים אחרי מה שאין אפשרות לעקוב אחריו, דהיינו: ההיגיון הישראלי, יודע שהסיבות נעלמות בהרבה. ההיגיון הישראלי קבע מזמן חוק ברזל: מה שצפוי לקרות, יקרה הפוך מן הצפוי. לא צריך להיבהל, העיקרון הזה עובד ברוב המקרים לטובתנו, מאז ראשית הציונות. ובכן, ההנחה ההגיונית למשעי וההבטחה שאם יהיו לישראל מאגרי גז עצומים יירד מחיר החשמל, היו שקר. כרגיל. לא רק שהמחירים לא ירדו, אלא אנחנו משלמים יותר. בסדר, אם צריך, נשלם. אבל יש לי הצעה: סיפרו לנו שקר, ולכן גם נשלם בשין קוף ריש.

נפנה דחוף לאותם גיקים שפתרו את חידת המוסד, ונבקש מהם לפתח מטבע וירטואלי שייקרא "שקר ישראלי חדש". הוא יהיה שווה בדיוק לשקל ישראלי חדש, זאת אומרת יהיו לו אותן ראשי תיבות: ש"ח, אבל הוא לא יהיה שקל חדש אלא, כאמור, שקר חדש. במטבע הזה נשלם את העלאות מחירי החשמל.

באותו מטבע, בשקר חדש, אפשר גם לשלם את משכורות חברי הכנסת, אשר כרגע הן 39 אלף שקלים חדשים ישנים, אבל עלולות בעוד כמה ימים לעלות במאות נאות של שקלים. משכורת משרתי ציבור המקריבים עצמם למען העם, שגבוהה פי ארבעה ממשכורת ממוצעת של ישראלי, וגבוהה יחסית לשכר בשאר העולם הנאור, היא עצמה כבר שקר. לכן לפחות את התוספת שלמו להם במטבע הווירטואלי: שקר ישראלי חדש.

מה יגידו?

פה ושם, במשך השנים ולאחרונה, הולכים לעולמם אנשים בני דורי. או אז פתאום שומעים עליהם הרבה דברים יפים ומרגשים בתקשורת, דברים שכולם מסכימים שחבל שהם לא שמעו בחייהם. מילים שהם היו מאושרים ושמחים לשמוע כל עוד היו בחיים. ישבנו, והנושא הזה עלה. מישהו בחן אותי בהרהור קל ואמר: "נו, מעניין מה יגידו עליך אחרי מותך". נפש יקרה ענתה מיד: "ברוך שפטרנו, זה מה שיגידו". "הלוואי", עניתי. הסמקתי מגודל המחמאה. לדברים יפים מזה אני לא יכול לצפות. כמה חבל שלא אהיה כדי לשמוע את זה.

חג מולד שמח

זה לא חג שלי, אבל זה חג של מאות מיליוני נוצרים אוהבי ישראל בכל העולם. מכיוון שאתם עסוקים, אאחל לכל האוונגליסטים גם בשמכם: חג שמח, אוהבים אתכם בחזרה.

פינת השלולית

האם ייתכן מצב שבו הנסיכה, שהיא חיילת לוחמת קרבית, תעניק את נשיקת הקסמים שלה לצפרדע משתמט לח ורך? אני לא מאמין שזה יסתיים ב"והם חיו באושר ובעושר", אבל לא חשוב מה אני מאמין, כי תארו לכם כמה עכורה ומזוהמת צריכה להיות שלולית שבה מתפתח זן של צפרדעים, שבהן צפרדע כזה הוא המסתייג מנסיכה כזו, וטוען: "היא לא כוס התה שלי. לא בשבילי". במצב כזה מי השלוליות החומים מציפים את הבנוי, וממלכות קורסות.

משהו:

בכביסה רגילה מפרידים לפי צבעוני או לבן. בכביסה אחרי ניסיונות לחקות מה שראיתם בתוכנית בישול, צריך להפריד גם לפי מה מלוח ומה מתוק