השבוע, כשכשלתי שוב ושוב בקריאת העיתון, נשברתי ונכנסתי לחנות כדי לרכוש עזר ראייה. לא הלכתי לאופטומטריסט, חס ושלום, לזה עדיין אינני בשל, אלא למרכז בסגנון "הכל בדולר". הגעתי למקום במטרה ברורה ומוגדרת להיטיב את מצב עיני, אבל לשם ההסוואה פעלתי כאילו הנני אדם שנתקף בבולמוס של רכישה כללית ובלתי מוגדרת. העמסתי על העגלה מגרדת פלפלים, חוצה ביצים ופומפה שגם פותחת סתימות וגם משמשת כמלחייה. אחרי שסוכם החשבון בקופה, עמדתי מהורהר ומשכתי זמן. מקץ דקות ארוכות אזרתי אומץ והנחתי בנונשלנטיות על החוטם העקמומי שלי משקפיים מגדילים. או אז העברתי מבט חטוף לעבר כרטיס האשראי לבדוק אפקטיביות, ואכן התגלה פלא: המספרים על הפלסטיק היו ברורים וחדים. עולם חדש נפתח.
התרעות פיקוד העורף