כאשר הנשיא טראמפ הודיע כי ארצות הברית מוציאה את כוחותיה מסוריה, פקדו היסטריה ופאניקה את ישראל. פוליטיקאים ופרשנים הסבירו כי מדובר בסכין בגב שלנו; שנותרנו לבד; שזהו פינוי חפוז, פרי גחמה של טראמפ; שאומנם מדובר רק בכ־2,000 חיילים, אך יש לכך השפעה סמלית חשובה; שעכשיו איראן תומרץ להשתלט על סוריה ולהפוך למעצמה אזורית; שאמריקה בוגדת בבעלות בריתה ובראש ובראשונה בכורדים המסכנים, שאותם היא מוכרת לארדואן המנוול; שזו כניעה לרוסים שהופכים לבעלי הבית היחידים בסוריה; שהאמריקאים פחדו ממעשי טרור של האיראנים נגד כוחותיהם ולכן החליטו לברוח. 
 

אין ספק שפינוי של כוח צבאי אמריקאי מאדמת סוריה הוא לא מהלך המשמח את ידידי ארצות הברית. אבל כדאי גם לשאול כמה שאלות בנושא זה. למשל, כמה אנשים בישראל ידעו שיש כוח אמריקאי בסוריה, מהו גודלו והיכן הוא מוצב? למעשה, התקשורת אצלנו כמעט לא התייחסה למשמעויות של הכוח הזה.


שאלה נוספת: מה עשו האמריקאים במשך השנתיים האחרונות על מנת למנוע את ההתבססות האיראנית בסוריה בהשוואה לפעילות הבלתי פוסקת של ישראל? התשובה היא כלום, פרט לשני מקרים. זה היה כאשר חיל האוויר האמריקאי מנע את כיבוש העיירה טנף, שם ערוכים מורדים סונים שאומנו על ידי ארצות הברית. העיירה נמצאת ליד מפגש הגבולות סוריה־עיראק־ירדן - נקודה אסטרטגית מהמעלה הראשונה, החולשת על הציר הקצר ביותר מבגדד לדמשק.

ציר יבשתי אמין ובטוח עבור איראן מעיראק לדמשק. מדובר במבחן: האם ארצות הברית תמשיך למנוע את כיבוש טנף על ידי המיליציות השיעיות הפרו־איראניות וכוחות אסד?


העוצמה האמריקאית מתבססת יותר מכל על חיל האוויר שלה (בסיסים בטורקיה ועיראק ונושאת מטוסים במפרץ הפרסי). לכן השאלה הגדולה, שאין עליה עדיין תשובה, היא האם הפינוי עליו הכריז טראמפ יכלול גם הפסקת פעילות אווירית אמריקאית.


הכורדים אכן הופקרו. כבר לפני כשנה וחצי לא הבנתי מדוע הם מוכנים לשמש "מגפיים על הקרקע" עבור האמריקאים מבלי לקבל מהם הבטחה מדינית, התחייבות כתובה, ועוד להשתלט על שטחים שבהם יש רוב סוני. זהו לדעתי מהלך אסטרטגי־אמריקאי של רכישת בעל ברית חדש־ישן בזירה הסורית: טורקיה.

כעת יש לאמריקה את ישראל בדרום ואת טורקיה בצפון. הטורקים, בעזרת עשרות אלפי מורדים סונים, שולטים עכשיו בכל צפון סוריה, כולל מובלעת אידליב, עד מערבית לנהר הפרת, למעט מובלעת אחת, סביב העיר מנג'יב, הנשלטת על ידי הכורדים. את המובלעת הזאת, שבה נמצאים כמה עשרות אנשי צבא אמריקאים שלדעתי יתפנו במהרה, יתקפו הטורקים בקרוב. מה יהיה עם הכורדים שממזרח לנהר? צריך לחכות ולראות. 


בכל מקרה, הפינוי אינו חפוז (תוך 100 ימים) ואינו פרי גחמה. כבר כמעט שנה שטראמפ מודיע שאינו רוצה כוחות קרקע בסוריה. תפיסתו היא שבעלי הברית שלו "יעשו את העבודה". 


הפאניקה מיותרת. ההשפעה על ישראל היא מזערית. אנחנו פועלים עם כוחותינו, ונמשיך כך, בידיעה ברורה שמובטחת לנו תמיכה אמריקאית בעת הצורך ורוסיה אינה אויב שלנו.