ספק אם דוח מבקר צה"ל, שהוגש השבוע, יביא אל קצה את ההתכתשות המתמשכת והלא־נעימה בין הצבא לבין נציב קבילות החיילים האלוף יצחק בריק. אף על פי שהדוח, שהוכן בהנחייתם של האלופים אבי מזרחי ודורון אלמוג, הציג מסקנה הפוכה מזו של בריק - אין לצה"ל סיבה לפלוט אנחת רווחה. כצבא שנתפס פעמיים לא מוכן בעימותים האחרונים שלו, הוא מחויב לקחת את שלושת הדוחות שמונחים עכשיו לפניו (בריק, ועדת חוץ וביטחון ומבקר צה"ל) ולבחון ביושר עד כמה הוא באמת מוכן למלחמה הבאה.



להצגת הממצאים של מבקר צה"ל כונסנו השבוע, הכתבים הצבאיים, באחד הבסיסים, ומולנו התייצבה סוללה מרשימה של קצינים. היה חשוב לצה"ל להראות שהוא לא מזלזל בטענותיו של בריק, למרות התנהגותו החריגה בחודשים האחרונים. נראה היה שאכן נעשה ניסיון רציני להתמודד עם הטענות שהעלה בריק, אבל השאלה שנותרתי איתה היא האם הצבא יכול בכלל, בהסתכלות פנימית, לראות שצמחה לו דבשת של חוסר מוכנות.
 
לזכות הצבא ייאמר שבהצגת הדברים לא נעשה ניסיון ליפות את המציאות: מולנו הופיעו שני מפקדים מצוינים, האחד מאוגדה מובילה ומטופחת, והשני מאוגדה זנוחה יותר, שלא עומדת בראש סדר העדיפויות. מפקד האוגדה הזנוחה דיבר ביושר על הפערים והחוסרים שהוא מתמודד איתם, אבל סיכם שלמרות הפערים הוא מוכן למלחמה. כך חונכו הקצינים שלנו: זה מה שיש ועם זה צריך לנצח. מפקד בצה"ל לעולם לא יגיד שהיחידה שלו לא מוכנה למלחמה, כי זה סותר את כל הערכים שעליהם הוא חונך.
 

אף שהדוח של מבקר צה"ל אילן הררי קובע נחרצות שצה"ל מוכן למלחמה, הוא לא דוח מרגיע. הצוות של הררי מצא פערים ובעיות משמעותיות בשורה של תחומים קריטיים. זה מצטרף לליקויים שמצאה ועדת חוץ וביטחון ולבעיות שעליהן מצביע בריק. עכשיו צריך לקחת את כל הממצאים האלה, בשקט ובלי כותרות מפוצצות, ולבחון את המוכנות למול חמש אבני בניין הכוח המסורתיות של הצבא.

אביב כוכבי וגדי איזנקוט. אי אפשר להתעלם ממה שעשה הרמטכ"ל הנוכחי, אבל מחליפו חייב לבצע מהפכות. צילום: פלאש 90

 
אימונים: המפקדים הסדירים לעולם יגידו שהם מוכנים, אבל המילואימניקים יגידו את האמת. ואכן המג"דים במילואים שפגש הררי טענו שהאימונים שהם עושים לא רלוונטיים למה שהם אמורים לעשות במלחמה. לצה"ל אין עדיין מתקן אימונים ראוי שמדמה היטב את הלחימה בלבנון. רוב האימונים מתקיימים בצאלים, על מתקן שמדמה את עזה ולא דומה אפילו לכפר מבוצר של חיזבאללה. גם האימונים על התווך התת־קרקעי מבוצעים במתקנים מאולתרים שלא מזכירים את דרום לבנון.
 
כדי שכוחות צה"ל לא ייתקעו בכפר הראשון שיגיעו אליו, כמו שקרה במלחמת לבנון השנייה, הם חייבים להתאמן במדויק על זה. לדעת איך נראה בונקר תת־קרקעי של חיזבאללה ולא לפגוש אותו בפעם הראשונה במלחמה. בשבוע האחרון של מלחמת לבנון נשלחה חטיבת השריון 434 למרג' עיון, ספגה פגיעות נ"ט ומטענים ונסוגה בלי להשלים את המשימה. אסור שזה יקרה שוב.
 
תורת לחימה: בשנים שבהן היה הצבא הסורי איום הייחוס של צה"ל, ידע כל מ"פ לדקלם מתוך שינה את התורה של איך כובשים מוצב פיתה סורי. פעמיים, במלחמת לבנון השנייה ובצוק איתן, התגלה צה"ל כמי שאין לו תורת לחימה מתאימה לאיום שניצב מולנו. הצבא חייב לבחון עכשיו אם תורת הלחימה שלו מפותחת מספיק ואפקטיבית למול האתגרים של לחימה בשטח בנוי ופתוח, רווי במנהרות, כמו זה שמחכה לו בלבנון או בעזה.
 
אמל"ח: דווקא המבצע המוצלח לאיתור ולהשמדת המנהרות של חיזבאללה חשף שהאמצעים לטיפול במנהרה אחרי שהתגלתה נשארו מוגבלים. הרובוטים שנשלחו לתוך המנהרות התגלו כבעלי יכולות מוגבלות, וזה קורה ארבע שנים אחרי צוק איתן.
 
לפני 15 שנה התחתן צה"ל בחתונה קתולית עם חברת אלביט והחליט לפתח את הפרויקט השאפתני של צבא יבשה דיגיטלי - צי"ד, שאמור היה לחבר את כל חילות היבשה לרשת אחת של שליטה ובקרה משותפת. אפילו סמנכ"ל אלביט אבי מזרחי נאלץ להודות שאחרי יותר מעשור מאז החלו להיקלט המערכות - הפרויקט עדיין לא רלוונטי לדרג הטקטי. 
 
ישראל מתגאה, ובצדק, במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח", שפותחה להגן על כלים משוריינים מול טילי הנ"ט ארוכי הטווח. אבל אם תשאלו כמה מתוך הכלים של צה"ל צוידו במערכת הזאת - לטוב ולרע - אתם לא רוצים לדעת את התשובה. 
 
שני העימותים האחרונים חשפו שהמיגון הוא נקודת התורפה של הכוחות המתמרנים ויותר מהם - של הכוחות הלוגיסטיים. לאיומי הנ"ט קצר הטווח, המרגמות, והמטענים נוסף בשנים האחרונות איום הרחפנים. נחיל של רחפנים חמושים שיישלח למפקדת אוגדה יכול לחולל בה שמות. צה"ל חייב לבחון עד כמה הוא מצויד באמצעים להתגונן מול האיומים האלה. 
 
כוח אדם: זה התחום שבו כבר דולקות המון נורות אדומות. בריק וגם הררי הצביעו על תנאי השירות המעליבים של הנגדים, אבל הבעיה הדחופה יותר היא בקצונה הזוטרה ובמתגייסים. בשנתיים האחרונות יש צניחה דרמטית ברצון של הנוער לשרת בקרבי. "לא נצא למלחמה כדי להעלות את המוטיבציה", אמר (בצדק) השבוע אבי מזרחי, אבל נראה שיש כאן דורות חדשים של מתגייסים שצה"ל לא יודע איך לפנות אליהם.
 
מודל השירות החדש בקבע, שלא נותן ביטחון ויציבות, פגע קשות בשדרת הפיקוד הזוטר. בשנתיים האחרונות פרשו מחילות היבשה עשרות קצינים טובים בדרגות סרן ורב־סרן, ואת מקומם תפסו לא פעם קצינים טובים פחות. זה מיד מקרין למטה אל המפקדים הצעירים יותר, שלא רוצים להישאר בשירות תחת מפקדים שנראים להם בינוניים. חייבים לתת לצה"ל את המשאבים לחזור ולהיות ארגון אטרקטיבי.
 
מבנה וארגון: עם דעיכת המלחמות הקונבנציונליות רוב צבאות העולם מעבירים את מרכז הכובד שלהם אל כוחות מיוחדים. לא עוד אוגדות משוריינות שיוצאות מהגבול להתנגש עם צבא האויב בשדה קרב רחב, אלא כוחות קטנים שיודעים לפעול בעומק, לעקוץ ולחזור בשלום. למעט ההקמה המבורכת של חטיבת הקומנדו ומפקדת העומק - צה"ל עדיין לא עשה את השינויים המבניים המתבקשים.
 
רוב הצבא עדיין בנוי לתמרון משוריין וכבד שיתבצע בקווים רצופים מהגבול והלאה, שהוא יעיל מאוד נגד הצבא הסורי, אבל פחות יעיל מול חיזבאללה או חמאס. צה"ל ממשיך לשמר את המבנה המסורתי של חטיבות נפרדות - חי"ר, שריון, ארטילריה, אף על פי שברור שבמלחמה לא יופעלו יותר חטיבות חי"ר ושריון נפרדות, אלא רק ככוחות משולבים. 
 
האם יש לצה"ל היכולת לפעול כמו שפעלו האמריקאים בסוריה? להחדיר כוח לא גדול לעומק השטח שיידע לשרוד שם ולהיות אפקטיבי? צה"ל, מול חיזבאללה וחמאס, יהיה חייב להפעיל כוחות בעורף האויב כדי להכריע, והוא נדרש לפתח את היכולות האלה. 

יצחק בריק. המסקנות של הוועדה היו שונות משלו, אך זו לא סיבה לפלוט אנחת רווחה. צילום: אריק בנדר

 
***

לפני ארבע שנים קיבל הרמטכ"ל גדי איזנקוט את הפיקוד על צבא עם כוחות יבשה מנוונים, שגם הביטחון העצמי שלהם נשחק בצוק איתן. הוא ידע להסיט בכל הכוח את ההגה ולהוביל תהליך משמעותי של תיקון מתבקש: בפעם הראשונה זכתה היבשה של צה"ל לתקציב זהה לזה של חיל האוויר. איזנקוט צייד את היבשה ואימן אותה כמו שלא עשה אף רמטכ"ל לפניו ב־30 השנים האחרונות. על בסיס העשייה המבורכת שלו צריך להמשיך בעוד שורה של תיקונים. 
 
צודק המבקר הררי שמצבם של כוחות היבשה טוב לאין שיעור מכפי שהיה לפני ארבע שנים. ועדיין, את מצב הכוח צריך לבדוק אל מול האתגרים העכשוויים ולא רק מול העבר. הרמטכ"ל הבא אביב כוכבי לא יוכל להסתפק בשימור ההשקעות שעשה איזנקוט. הוא יידרש לבצע מהפכות במבנה הכוח ובמודל השירות כדי להתאים את צה"ל למשימות ולהפוך אותו להיות שוב אטרקטיבי לנוער. מדינת ישראל שופעת מצוינות, וגם הצבא שלה צריך להיות לא פחות ממצוין.
הכותב הוא הפרשן הצבאי של חדשות עשר
tguvot@maariv.co.il