דונלד שלנו: במסגרת מלחמת המאסף שלו, נתניהו מוביל אותנו למחוזות נטולי רסן

רה"מ שולח איומים על היועץ המשפטי דרך עיתון הבית ומבצע פניית פרסה חדה על חשבון הביטחון הלאומי. וכך הפך בני גנץ לנכס הכי גדול של נתניהו

בן כספית צילום: אלוני מור
בנימין נתניהו
בנימין נתניהו | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
4
גלריה

מתי טוכפלד, ה"פרשן" המדיני שחתום על הפשקוויל הזה, לא עשה קריירה משיבוש תדרוכים של ראש הממשלה. להפך. הוא נחשב למי שמביא את דברי האורקל בדיוק נמרץ. אז הנה, ביום חמישי בבוקר, למד טוכפלד על בשרו מה דינו של שופר משומש. כיצד ייעשה למי שמילא את תפקידו והפך מנכס לנטל במחי כותרת. הוא הושלך חיש קל אל מתחת לגלגלי האוטובוס בהכחשה של לשכת ראש הממשלה שלא נתניהו אמר את הדברים. כלומר, טוכפלד שיקר (הוא לא). מניסיון אישי, אני מציע לו להפסיק כאן, בטרם ימצא את ראש הממשלה עצמו מצייץ משהו נגד אחותו (אם יש כזאת). זו המלחמה של בנימין נתניהו על הבית, שעלולה לעלות לנו בחורבנו.

נתניהו הגזים ב־18 בנובמבר. איום מנהרות חיזבאללה, בתצורתו הנוכחית (טרם הבשלה), לא היה הדמון שעשה ממנו. ונתניהו חטא לאמת גם השבוע, כי המבצע לא מאחורינו, ושום דבר לא נגמר. הרי ביום ראשון הוא הודיע שהכל תם ונשלם, ואילו ביום רביעי התגלתה עוד מנהרה, ויש עוד בדרך. המצב מתוח מאי־פעם, צבא לבנון ותצפיתני חיזבאללה ערוכים מול לוחמי, דחפורי ומקדחי צה"ל. כל שנייה יכול מישהו ליצור ניצוץ שמדליק את הזירה כולה. מה גם שישראל חידשה את ההפצצות בסוריה. כלומר, לא הייתה שום סיבה להכריז על כוננות ערב מלחמה לפני כמה שבועות, ואין שום סיבה להכריז על חזרה לשגרה עכשיו. זה השעון הפלילי שמתקתק על השולחן של ביבי ומשעבד לטובתו את כולנו, מצטופפים בפחד על סיפונה של ספינה שנחטפה בידי קברניטה.

גנץ. התוכנית: להוביל בסקרים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
גנץ. התוכנית: להוביל בסקרים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90 | גנץ. התוכנית: להוביל בסקרים. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לפיד. נחישות אינסופית. צילום: מרק ישראל סלם
לפיד. נחישות אינסופית. צילום: מרק ישראל סלם | לפיד. נחישות אינסופית. צילום: מרק ישראל סלם
גבאי. מדרון חלקלק. צילום: מרק ישראל סלם
גבאי. מדרון חלקלק. צילום: מרק ישראל סלם | גבאי. מדרון חלקלק. צילום: מרק ישראל סלם

לגבאי יש יתרון אחד על פני כל שאר המתחרים. הוא היחיד, עד עכשיו, שהתחייב לא לשבת בממשלתו הבאה של בנימין נתניהו. אם גבאי ישרוד עד היום האחרון (הדד־ליין לשינוי ברשימות הוא 47 יום לפני הבחירות), היתרון הזה יוכל להתממש. כרגע זוהי צרתו האחרונה. הוא במלחמת קיום.

במקרה שלו, התנאים פשוטים. הוא יצטרף אל מתחת לאלונקה אם ישתכנע שמדובר בפלטפורמה שתכבוש את השלטון. הבעיה היא שהפלטפורמה לא תוגדר ככזו בטרם יצטרף. סוג של מלכוד 22. אם הייתי צריך להמר, הרי שאשכנזי קרוב יותר ללפיד מאשר לאחרים, וגם זה על תנאי. אם משה כחלון, שמצבו לא נראה מעודד במיוחד, יחבור ללפיד, ואשכנזי יחבור לשניהם, מדובר במשחק חדש לגמרי. כרגע, כל זה כתוב על הקרח.

העניין המשפחתי מדאיג יותר. אני מכיר את נתניהו שנים רבות. קשה לי להאמין שהמעשים הללו הם יוזמתו האישית. קשה לי להאמין שהאיש חתם מרצונו, או ביוזמתו, על ציוצים מהסוג הזה. הוא לא היה כזה פעם. הוא לא הלך למקומות האלה. זה מצער, וגם מדאיג. צריך לקוות שהימים האלה יחלפו. שהרוח הרעה תשכך. שההרעלה ההמונית שאנו חווים תודבר. ולמי שדאג, אין סיבה: אין לי כוונה לפחד, או לשתוק.

[email protected]

תגיות:
בנימין נתניהו
/
בני גנץ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף