יאמרו, זוהי הדמוקרטיה. זוהי מלחמה על אופיו של השלטון. שווה לנהל אותה עם כל הלכלוך הנלווה, ולאחר 9 באפריל ישובו ענייני המדינה למסלולם הרגיל. השאלה היא האם בשלושת החודשים האלה, שבהם נהיה עסוקים במלחמת כל בכל, לא יגבר עוד יותר האיום החיצוני, עד כדי הידרדרות למלחמה של ממש. אויבינו, קרובים כרחוקים, ערוכים כבר עתה לתקיפתנו. אולי הם יחשבו בטעות כי רצוי לממש את איומיהם דווקא כאשר אזרחי ישראל נתונים במלחמה פנימית? בטעות הם עלולים לחשוב כי גם כוחות הביטחון שלנו לא יהיו דרוכים מספיק לקדם פני איום חיצוני.