בשורש מערכת הבחירות של 2019 טמון פרדוקס: ככל שישראל מסכימה יותר, כך היא מפוצלת יותר. ובתרגום מעשי: ככל שיש פחות מחלוקות, יש יותר מפלגות.
זה לא בהכרח רע; זה רק מטעה. הפוליטיקה מייצרת לאזרחיה מצג שווא של פיצול ופלגנות. היא מאלצת אותם להתחבט בשאלה לא לגמרי חשובה. האם זה יהיה גבאי או שמא לבני. האם זה יהיה גנץ או שמא בנט. וכן, גם ביבי. ההבדל העיקרי בינו לבינם זה שהוא כבר הרבה שנים ראש ממשלה. כלומר, כבר יש לנו דרך לדעת במה הוא טוב יותר ובמה הוא טוב פחות. אם מחר ילך, יבוא סער, או כץ, או הנגבי. נדמה לכם שיהיה הבדל? ממש לא בטוח.