1. 2018 הייתה אחת השנים המורכבות מבחינה ביטחונית בעשור האחרון, אף על פי שהמתיחויות בחזיתות השונות לא התפתחו לכדי עימות צבאי או למלחמה.
לוחמי חיזבאללה כבר חזרו ללבנון, אבל הם השאירו מאחור לא מעט יועצים וקצינים שמייעצים ומסייעים לאסד לבנות ולשקם את צבאו. כמו חיזבאללה, גם צבא סוריה צפוי להשקיע משאבים רבים ביכולת האש שלו, באמצעות רקטות וטילים. הקשרים המתהדקים בין הצבאות יחייבו את צה"ל להמשיך להיערך לאפשרות הסבירה שהמלחמה הבאה בצפון תתנהל בשתי חזיתות, כאשר חיזבאללה ינסה לנצל את האחיזה שלו בסוריה.
רק לפני כשבועיים התחלף ראש המודיעין הצבאי המצרי, וההערכה היא שלכניסתו לתפקיד של הגנרל חאלד מגאוור הייתה השפעה על השחרור. בישראל היו שמחים לראות בעצורים קלף מיקוח בהגעה להסכם עתידי על הסדרה, אבל למצרים יש שיקולים ואינטרסים אחרים, בטח בתקופה כזו שלממשלה אצלנו אין קשב לטיפול בבעיית עזה. קשה לבוא בטענות למצרים. בכל הקשור לרצועה, תקופת הבחירות משתקת כל אפשרות למהלך מדיני מול חמאס.