אל מול כל זה מתייסר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. השבוע פרסם גיא פלג שהיועץ ישב עם פורום היועמ"שים ופרקליטי המדינה לשעבר וניסה לשאוב מהם תובנות המבוססות על ניסיונם המצטבר בתחום. שאלת השאלות: האם פרסום החלטת היועץ להעמיד/לא להעמיד לדין את נתניהו בטרם הבחירות מהווה התערבות פוליטית, או להפך: אי־פרסום החלטה, בהנחה שאפשר להגיע אליה, הוא־הוא ההתערבות הבוטה בזכותו של הציבור לדעת הכל על נבחריו העתידיים.
השבוע הזה החל, קשה להאמין, בפירוק הימין. נפתלי בנט ואיילת שקד פרשו מהבית היהודי בקול רעש ומהומה. הוא נמשך בפירוק השמאל. אבי גבאי גירש את ציפי לבני מהמחנה הציוני ופירק את החבילה. קמפיין בחירות שאמור היה להתבסס על חיבורים ואיחודים, הפך לתעשיית פירוקים בע"מ. החברים רוצים להתחבר אבל במקום סלוטייפ הם עובדים עם פטישי אוויר.
אם המפה נותרת כפי שהיא כעת, ליכוד של נתניהו מול רסיסי כוכבים, אבק מטאוריטים ולוויינים שאיבדו קשר עם כדור הארץ, המשחק הוכרע. אבל זה לא בטוח. נתניהו פגיע מאי־פעם. החלטת היועץ עלולה להיות קטלנית, וגם אם לא תגיע, חומרי חקירה ישטפו את הקמפיין הזה מכל עבר. זאת ועוד: יש אפשרות שאחד המועמדים הנגדיים (גבאי, לפיד, גנץ, כחלון, לבני) יצליח איכשהו לבצע את הדילוג הנוסף, לצלוח את האקסטרה מייל שיהפוך אותו לכתובת האלטרנטיבית. עיר המקלט של שבט האנטי־ביבי. הרי זה בדיוק מה שקרה להרצוג ולבני בפעם הקודמת. עכשיו כל המשתתפים מתאמצים לבצע את אותו "דילוגון" שיאפשר להם לנקז לטובתם את השבט כולו. תחשבו מה אפשר היה לעשות עם כל האנרגיה הלא מנוצלת של האירוע הזה.
אי אפשר בלי מילה על דונלד טראמפ. האיש היה לא מפוענח ויישאר כזה, כנראה עד סוף הדרך. "איראן יכולה לעשות בסוריה מה שהיא רוצה", שלעלע השבוע, הפעילה נורות אזהרה אדומות לאורכו ולרוחבו של המזרח התיכון ובעיקר אצלנו. בכלל, אפשר לבהות שעות בקטעי הווידיאו המצויצים ומשודרים מהיתקלויותיו של הנשיא עם מצלמות ומיקרופונים ולא להאמין למשמע האוזן ולמראה העין. מומלץ במיוחד קטע שבו הסביר השבוע על ההבדל בין ברית המועצות לרוסיה (אפרופו אפגניסטן). ככל שמצבו בחזית הפנימית מחריף (חקירת מולר מתקדמת יפה), כך הולכות התבטאויותיו וגולשות ממוזר לחייזר, מהזוי למופרך.
דודי אמסלם, חבר הכנסת שהוא גם יו"ר הקואליציה, התראיין השבוע אחרי הפרסומים על השחתת קברו של אביו של היועמ"ש מנדלבליט. האירוע זעזע את היועץ וסביבתו. חובה להדגיש: אין כרגע מושג מי עולל את המעשה הנפשע הזה, ואין טעם להאשים צד כזה או אחר. אמסלם, שחש צורך להתנער, אמר משהו כמו "זה לא הסגנון שלנו".
התרעות פיקוד העורף