תחקיר האסון שאירע היום (שני) בנחל חילזון, בו נהרג סמל אביתר יוספי לאחר שנפל לנחל ונסחף, צפוי לעסוק בשאלות רבות. אבל, השאלה המרכזית תהיה קודם כל שיקול הדעת של המפקדים, שהחליטו להוציא את האימון אל הפועל למרות תנאי מזג האוויר הקשה. 



לעומת הנחיות ברורות, לפיהן המפקדים מחויבים לפעול על פי פקודות לאחר קביעה של רמת עומס חום בקיץ או רמת עומס קור בלילה, הוצאת חיילים בתנאים של מזג אוויר גשום וסוער נתונה לשיקול דעתם של המפקדים. באופן כללי, תפיסת האימון בצה"ל, כמו גם בצבאות אחרים, היא שהלוחמים נדרשים להתאמן גם בתנאי מזג אוויר קשה, כל עוד האימון עומד בהגדרות הבטיחות ולא מסכן את ביטחון החיילים.



כאמור, שיקול דעת הוא מרכיב חשוב באחריות המפקדים, אבל שיקול דעת אינו בבחינת ססמא. הוא חייב להתבסס על הקפדה מדוקדקת בעת בדיקת כל נקודות התורפה הבטיחותיות שעלולות לצוץ, ומחייב את המפקדים לבחון לעומק האם תיק הבטיחות שנכתב לאימון מתאים לתנאי השטח כפי שהם ברגע האימון. 



לוחמים בצה"ל, ובהתאם גם לוחמים ביחידות מיוחדות, מתאמנים ומנווטים גם כאשר יש גשם ומזג אוויר קשה, וכך ימשיך להיות גם בעתיד. אבל, השאלה המרכזית שעליה התחקיר יהיה חייב לענות היא האם נלקחו בחשבון השפעות מזג האוויר על האזור בו בוצע הניווט, בדגש על הזרימה בנחלי האזור ובנחל חילזון בפרט? 



בצה"ל אומרים כי בשעת היציאה לניווט בשמונה בערב, לא ירד גשם באזור והתחזית הייתה שרק בבוקר הוא יתחדש. גם באמירה זו יש בעייתיות, שכן בדיעבד מתברר שלא נלקחו שיקולי הבטיחות המספקים לאפשרות שהגשם יתחיל מוקדם הרבה יותר. נוכח העובדה שהגשם השוטף החל כבר באמצע הלילה, תיבדק השאלה האם ההנחיה להורות לחיילים לחבור לנקודות הסיום, שהועברה רק בשעה ארבע לפנות בוקר, לא הייתה מאוחרת מדי.



הסריקות בנחל חילזון אחר החייל. מפקדי היחידה היו חייבים להיות ערים להשפעות מזג האוויר. צילום: דוברות המשטרה



מעבר לכך, השאלות המרכזיות שנדרשות לבדיקה מעמיקה ופערים בהם יובילו לתחקיר חמור במיוחד, עוסקות בין השאר בשאלות הבאות:



ראשית, האם הצנחנים תיקפו את תיק התרגיל שעליו חתומים כל המפקדים, עד לרמת המח"ט, בהתאם לתנאי השטח? זאת, בדגש על השפעות מזג האוויר על תנאי הקרקע וזרימת הנחלים באזור. שנית, האם בתיקי התרגיל ובאישורי הצירים שמבצעים המפקדים ללוחמים לפני היציאה לניווט, סומנו נקודות התורפה כנדרש בהתאם לתנאי השטח והחיילים היו בקיאים בהם? שלישית, האם בתדרוכים המקדימים הייתה התייחסות ספציפית לאיסור ברור לחציית נחלים במהלך הניווט, שלא במעברים מוסדרים המסומנים באופן ברור על גבי המפה?



שאלה נוספת שהתחקיר יעסוק בה תהיה האם לאחר שהוחלט לכנס חזרה את המנווטים, ולטובת כך הלוחמים שינוי את צירי הניווט שלהם, תוקפו הנחיות חדשות בהתאם למזג האוויר ובהנחיות ספציפיות שניתנו בקשר? סוגיה נוספת שתעלה בתחקיר תהיה השאלה האם כהכנה לאימון הניווט, ובהתאם לתיק התרגיל ונקודות התורפה שסומנו בו, בוצעו סיורים מוקדמים בשטח על ידי המפקדים סמוך למועד האימון? 



מוקדם לקבוע את המסקנות הסופיות והיקף הכשלים שיימצאו באירוע בטרם בוצעו התחקירים המעמיקים על ידי המפקדים, צוות הבדיקה והמשטרה הצבאית החוקרת. אבל, לפחות בכל המסתמן מהתחקיר הראשוני, כל הסימנים מצביעים על כך שהאימון לא היה צריך להתקיים בתנאים המדוברים. אימונים של לוחמים ויחידות בצה"ל צריכים להתבצע גם בתנאים קשים, כולל גשם שוטף, אבל מפקדי היחידה היו חייבים להיות ערים להשפעות מזג האוויר על תנאי השטח והסכנות שבהם. במקרה הזה, יש לבדוק שהמוטיבציה שלא לפגוע בסדרת האימון החשובה פגעה גם בשיקול הדעת של המפקדים שלא לבטל את האימון.