ההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו חשפה את השחיתות הגדולה בניהול תיקי החקירה על ידי המשטרה ופרקליטות המדינה, שמנסה לעשות פוטש פוליטי לנתניהו, במסווה של נימוקים משפטיים. מדובר במערכת משפטית שהיא בצלמו ובדמותו של איש השמאל הקיצוני השופט אליהו מצא, שהשווה השבוע את נתניהו לראש ארגון פשע. אין כלי יותר משמעותי כדי להגיע לחקר האמת, מאשר עימות בין העד המפליל לבין החשוד אותו העד מבקש להפליל.

אם החשוד עצמו מבקש לערוך את העימות והמשטרה מסרבת, הדבר אומר שמדובר בחקירה שאין מטרתה להגיע לחקר האמת. לאור זאת, אין כל ספק כי החקירה של נתניהו הייתה חקירה מושחתת של משטרה מושחתת. המקרים היחידים בהם המשטרה יכולה שלא לערוך עימות, הם בעבירות מין או במקרי סחיטה באיומים, כאשר נפגע העבירה חושש להתעמת עם החשוד. זה לא המקרה בתיקי נתניהו. 

מלבד זאת, נתניהו חשף כי הרגולטורים – המאסדרים – הממונים על מיזוג "בזק-יס" כלל לא זומנו להעיד במשטרה, זאת כיוון שגרסתם תומכת בטענת נתניהו כי המיזוג היה חף משיקולים זרים. אדרבא, המיזוג היה ראוי, ענייני ונדרש, ומעורבות נתניהו במיזוג הסתכמה ב"חתימת קיום" בלבד. אם המאסדרים אומרים שהמיזוג היה תקין, אתה לא פותח בחקירה פלילית. אם אתה פותח, זה סימן שאתה מחפש את הראש של נתניהו. המשטרה זימנה רק את יו"ר מועצת הכבלים והלוויין שתמכה בגרסת נתניהו. אז מה עשתה המשטרה המושחתת בהנחייה מושחתת של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה? החליטה לא להזמין את יתר המאסדרים. אין שחיתות גדולה יותר מאשר לא לזמן את שלושת המאסדרים.

כדי למנוע מצב של פוטש משפטי, הכנסת חוקקה חוק המעניק חסינות לחברי כנסת מפני העמדה לדין. אין לי כל ספק שאם בסופו של דבר הפרקליטות תחליט להגיש כתב אישום, הכנסת הבאה תסרב להסיר את החסינות של ראש הממשלה נתניהו כדי למנוע את הפוטש. אם היתה לנו מערכת משפטית מתוקנת, רק בגלל הנימוקים האלה נתניהו היה צריך להיות מזוכה מפני הצדק בגלל המחדלים בחקירה.

לגופו של עניין, בכל שלושת תיקי האלפים אין שום עבירה בכלל. מאז עידן הדמוקרטיה המודרנית, שנוסדה לראשונה בארה"ב בשנת תקמ"ט, מעולם לא נחקר שום איש ציבור, קל וחומר ראש רשות מבצעת, נשיא בעל סמכויות ביצוע או ראש ממשלה בגין קבלת שוחד תמורת עיתונות טובה, ו/או קבלת סיגרים וויסקי שאותם קיבל במתנה מחבר קרוב ו/או משא ומתן עם בעלים של עיתון, יהיה משא ומתן אשר יהא. אין לזה שום אח ורע, בשום מדינה וגם לא אצלנו. זאת מכיוון שיחסים בין פוליטיקאים לבין כלי תקשורת, הם לא פליליים. אתה יכול להגיד שהם מתועבים, מגעילים ואפילו מושחתים, אך לא פליליים.

להב 433. צילום: אבשלום ששוני

בהנחה שאכן מדובר בעבירות, מהי העבירה? עבירת שוחד חייבת להיות כאשר המשחד מעניק דבר בעל ערך לאיש הציבור בעל הסמכות השלטונית, ותמורת זאת בעל הסמכות מתגמל אותו. אין כאן שום ויכוח, שנתניהו הזיק קשות לכל אורך שנות שלטונו לארנון מילצ'ן, ובפרט בהחלטתו לסגור את ערוץ עשר, החלטה שסיכל היועמ"ש. באשר למוזס, לא יכול להיות שום עניין שנתניהו נותן למוזס, משום שמתת חייב להיות במסגרת הסמכות השלטונית שלו. אם מוזס היה נותן לנתניהו כסף כדי שירביץ לפלוני, זה לא שוחד. אין לזה שום קשר לתפקידו כרה"מ. לנתניהו אין שום סמכות חוקית להורות לאדלסון לעשות שום דבר בעיתון שלו. לכן ברור שאין כאן כל מתת.

באשר לתגובת הפרקליטות, ליבת התגובה אומרת שאין זה נהוג להיעתר לרצונו של חשוד להתעמת עם כל עד שהוא רוצה להתעמת איתו. זוהי אמירה שהיא חצי אמת, וחצי אמת ברוב המקרים גרועה שבעתיים משקר וחצי. שהריי לא מדובר כאן עם כל עד. נתניהו לא ביקש להתעמת עם כל העדים שמסרו עדות נגדו, אלא אך ורק עם עדי המדינה. לא נתקלתי בימיי חיי במקרה שבו המשטרה סירבה, קל וחומר שלא יזמה עימות בין עד מדינה לחשוד, אין דבר כזה. לא קיים דבר כזה. זה לא בספר הוראות ההפעלה של המשטרה למנוע עימות בין עד מדינה לבין חשוד. 

לכן, האמירה של המשטרה לפיה היא לא נוהגת לעמת חשוד עם כל עד שהעיד נגדו, זו אמירה מטעה שמראה שהפרקליטות היא היא הילדה הרע בסיפור כאן ולא המשטרה. משום שכל מה שקרה בחקירה הזו, נעשה תחת פיקוח אישי של הפרקליטות, קרי, של היועץ המשפטי ופרקליט המדינה. והם אלה שמנעו את העימות והם אלה שמנעו לזמן למתן עדות שלושה מתוך ארבעה מהמאסדרים של עסקת מיזוג בזק ויס.