הייתי בטוח שתהיה הודעה אחרת. למשל, כזו: “אזרחי ישראל. אני ראש הממשלה ובתוקף תפקידי אני גם המפקד העליון של שירות הביטחון הכללי. סוכני, חוקרי ולוחמי השירות הזה עושים לילות כימים, בכל מצב ובכל מזג אוויר, כדי להציל את חיי כולנו. לי יש את היחידה לאבטחת אישים של השב”כ, לעם ישראל יש את השירות כולו, אחד הטובים והיעילים בעולם, שהישגיו במלחמה בטרור נלמדים סביב העולם. בימים האחרונים נמצא השירות תחת מתקפה פרועה".

"אני עומד כאן ומודיע: לשירות הביטחון הכללי יש גיבוי מלא מראש הממשלה, מהממשלה ומעם ישראל. מי שירים ידו על השירות, היד הזו תיגדע. אין לנו שב”כ אחר, וטוב שכך, כי זה השב”כ הטוב ביותר שיש. הוא פועל על פי חוק וחובה עלינו לאפשר לו להילחם בטרור מכל הצורות והכיוונים, גם כשהוא מגיע מהכיוון שלנו. הוריתי לנדב ארגמן, ראש השב”כ, לחזק את ידי החוקרים בשמי ובשם רעייתי שרה ולהמשיך במשימה הקשה לביעור העשבים השוטים שגדלו פרא בכמה מערוגותינו".

"זהו כוחה של דמוקרטיה, זו חיוניותה. ובהזדמנות זו, תרשו לי להביע את תנחומי הכנים לשתי משפחות בישראל: משפחת ארנס, על לכתו של אחד המאורות הגדולים של התנועה הרוויזיוניסטית, הליכוד, בית”ר ותורת ז’בוטינסקי. המשפחה השנייה היא משפחתו של סמל אביתר יוספי מגבעת שמואל. לוחם צעיר ואמיץ שקיפח את חייו בנסיבות שצה”ל יבדוק ויחקור עד תום. שלא תדעו עוד צער. ערב טוב ותודה”.
 

שוב טעיתי. ראש הממשלה הפקיע אתמול, שוב, זמן שידור יקר בשיא הפריים־טיים, כדי להתבכיין. עוד קודם, הוא הטריף מדינה שלמה עם “הודעה דרמטית” הצפויה בשמונה בערב. קבוצות הוואטסאפ קרסו. בצבא בדקו אם קורה משהו, סגן אלוף שמועתי קיבל בחופזה דרגות ייצוג חדשות, השמועות החלו במרדף סביב עצמן והכל נראה אפשרי: מהכרזת מלחמה על רוסיה ואיראן ועד מינויה של נאוה בוקר לנציבת שירות בתי הסוהר.

אביחי מנדלבליט. צילום: מרק ישראל סלםאביחי מנדלבליט. צילום: מרק ישראל סלם


בשלב מסוים הקריאה אותה בוקר ממש, באחת מתוכניות הטלוויזיה, את אחד הוואטסאפים היותר־הזויים שהתעופפו אחר הצהריים. לפיו, עורך דינו של נתניהו, נבות תל־צור, הצליח להשיג חומר שמוכיח שאלשיך הוא ילד תימני חטוף מפקיסטן ומנדלבליט חוצן שהגיע בחללית בחסות הקרן החדשה. רק שהיא הקריאה את זה ברצינות. אבל זה לא היה מצחיק, כי בנקודות מסוימות הייתה בהלה של ממש, בעיקר בקרב הורים שילדיהם בצבא. כש”מקורביו” של ראש הממשלה הבינו את מה שעוללו וניסו להתחיל להרגיע, היה מאוחר מדי.
 

טיעוניו של נתניהו אתמול אינם ראויים לדיון רציני. רציתי עימות עם עדי המדינה, וסורבתי. ולא סתם עימות הוא רצה. עימות בשידור חי! אז למה שלא נעשה את זה בבית "האח הגדול VIP"? אם כבר, אז כבר. אגב, ברוב המקרים, גם בתיקי צווארון לבן ומשפטי בכירים, החשודים רוצים עימות, אבל המדינה מסרבת, מטעמיה. לפעמים זה הפוך. בכל מקרה, זה לגיטימי, שגרתי לחלוטין, מובן לגמרי. השאלה היחידה הרלוונטית היא האם החקירה התנהלה באופן הוגן וראוי, והאם רשויות החקירה עשו הכל כדי להגיע לחקר האמת. אם יתברר שלא, תהפוך טענתו של ראש הממשלה על העימות לרלוונטית.
 

תרשו לי להמר שלא יתברר שלא. למה? כי האמת הפוכה. היועמ”ש מנדלבליט, וזה ממש לא סוד, העניק לנתניהו לא מעט הנחות סלב במהלך החקירה. הן נמנו ותוארו בתקשורת עד זרא, כך שאין טעם לדון עליהן שוב. מנדלבליט עבד לאט, שקל ובדק כל דבר, אישר פעולות חקירה במשורה, הקפיד בכבודו ובזכויותיו של ראש הממשלה כפי שלא הוקפדו זכויות מעולם, ויכול להיות שבדיעבד עשה את הדברים הנכונים שהופכים היום את טענות הרדיפה של נתניהו לגרוטסקה עצובה. יכול להיות שהוא ידע מראש שזה מה שנתניהו ינסה לטעון ועיקר את הטענות מראש. הרי הוא מכיר את הקליינט.

טובע הנאחז בקש
 

עצם המחשבה שראש ממשלה בישראל מטרלל מדינה שלמה במשך שעות כדי להודיע את ההודעה הזו, מוכיחה שכל מי שחושב שראש ממשלה תחת חקירות לא יכול לנהל מדינה, צודק. אגב, גם נתניהו חושב את זה, כי הוא אמר בדיוק את זה על אהוד אולמרט כשהוא היה שקוע בחקירותיו. גירסתו של נתניהו, שלפיה התכוון רק ל”תוכנית מדינית", אינה נכונה, אינה מחזיקה מים ואינה רצינית. נתניהו יודע בדיוק למה הוא התכוון. ולא רק הוא. אם היו נוהגים בחקירות נתניהו בעוצמה ובהחלטיות ובאמצעי החקירה שננקטו נגד אולמרט, יכול להיות שהוא היה היום במקום אחר לגמרי, עם דליפה הרבה יותר רצינית של מים מהתקרה.
 

צל”ש מיוחד מגיע הערב למי שקיבל את ההחלטה הנכונה בקונטרול של חדשות עשר, לרדת משידור הנאום הפוליטי של נתניהו אחרי ארבע וחצי דקות (מתוך שבע). נדמה לי שהיה צריך להפסיק את השידור עוד קודם, כשהתברר שלא מדובר בדרמה, אלא סתם בעוד התגוללות קטנה על רשויות האכיפה.

נדמה לי שראש הממשלה מיצה את אשראי ההודעות הדרמטיות שלו. בפעם הבאה שיבטיחו הודעה כזו, צריך להקליט אותה ולשדר בדיעבד, אם הדברים ראויים. הוא נראה אתמול רע, נואש, טובע הנאחז בקש. האיש חייב להבין דבר פשוט: הוא לא מנהל את החקירה נגדו. הוא לא יושב בקונטרול של הטלוויזיה. הוא חשב שכן, ואולי בגלל זה החלו כל הצרות. עצוב.