כמו נח בשבע שגיאות, כך גם בישראל נעשו כל השגיאות האפשריות בפרשת “רוסיה והבחירות בישראל”. התוצאה: סערונת קטנה בכוס תה הפכה לדרמה חובקת עולם. זה התחיל בהרצאתו של ראש השב”כ נדב ארגמן בפני אגודת ידידי האוניברסיטה בתל אביב. נשאלת השאלה מדוע בחר ארגמן לחשוף את המידע בפורום כזה.

אם אכן הוא מודאג מהאפשרות שמדינה זרה תתערב בבחירות בישראל, כפי שנעשה בצרפת, בארה”ב ובבריטניה (ברקזיט), היה עליו להעביר מידע כה רגיש לראש ממשלה הממונה עליו, בנימין נתניהו, ולוועדת חוץ וביטחון או לאחת מוועדות המשנה שלה. בכל מקרה, היה עליו לדעת שמפורומים אזרחיים דולף מידע. ביום שני המידע על דבריו דלף לאמנון אברמוביץ' ב”החדשות”.

הצנזורה ניסתה למנוע את הפרסום, וזו הייתה עוד טעות. אכן, זה בסמכותה של הצנזורה למנוע פרסום מידע העוסק ביחסי החוץ של ישראל, אך לדעתי היא שגתה הפעם בשיקול הדעת שלה.

אחר כך, תוך דקות היא שינתה את דעתה והותירה לפרסם את המידע, בלי להזכיר את שמה של אותה מדינה “זרה”. מרגע זה נפרצו כל הסכרים, השיטפון זרם, וצייצנים ועיתונאים (כולל כותב שורות אלה) דיווחו כי ככל הנראה מדובר ברוסיה.

פעם אחר פעם נופלת הצנזורה לבור שהיא כורה לעצמה. בכיריה מספיק נבונים, והם יודעים היטב כי לא ניתן לבלום את הדיווחים ברשתות החברתיות. ובכל זאת, פעם אחר פעם הם מנסים לעצור אותם.

אפשר להבין את רצון הצנזורה, שחששה כי הפרסום יעורר כעס בקרב בכירים במדינה הזרה. אולם, היה עליה להביא בחשבון שעדיף להניח לפרסם את המידע מאשר לנסות להסתירו - מה שגורם לתהודה גדולה יותר.

ואכן, דובר הקרמלין מיהר להגיב ולהכחיש את הפרסומים בתקשורת הישראלית כאילו רוסיה מתכננת להתערב בבחירות בישראל. הדובר הדגיש כי רוסיה גם לא התערבה בעבר בבחירות במדינות אחרות.

קשה להאמין להכחשתו. שירותי המודיעין בארה”ב, בבריטניה, בצרפת ובמדינות נוספות חשפו כבר את המעורבות הרוסית באמצעות צבא פצחנים, שמוכוונים על ידי המודיעין הצבאי הרוסי. הגילוי הגדול ביותר מאיים על נשיאותו של דונלד טראמפ.

המעורבות הרוסית במערכות בחירות במערב - תכליתה להביא לבחירתו של מנהיג שהיא סבורה שיהיה רצוי לה ונוח יותר. לדוגמה, טראמפ היה עדיף בעיניה על הילרי קלינטון.

אבל יש לה גם מטרה נוספת: לזרוע בלבול בדמוקרטיות המערביות ולקטב את החברות באותן מדינות. מבחינה זו, השסע בארה”ב מחליש אותה ומשרת את האינטרסים של רוסיה.

השיטה, כפי שראינו בארה”ב ובמדינות אחרות, היא להקים אתרי חדשות מזויפים, להפיץ פייק ניוז, לערער את האמון של האוכלוסייה במנהיגים ובתהליך הדמוקרטי ולשבש מהלך תקין של הבחירות. יש גם אפשרות למהלך נועז עוד יותר: לחדור למחשבים של ועדת הבחירות המרכזית ולזייף את התוצאות.

אולם ספק אם המהלך המיוחס לרוסיה ישיג בישראל את מטרתו. השב”כ ומערך הסייבר הלאומי, וגם ועדת הבחירות המרכזית, מודעים לסכנה ונערכים מולה עם מיטב האמצעים והידע של הגנת המרחב הקיברנטי שישראל משופעת בהם ונחשבת למובילה בתחום.

סיבה נוספת היא שישראל ממילא כבר חברה משוסעת. גם דפוסי ההצבעה של הישראלים די קבועים וקשה להשפיע על הבוחרים, כפי שראינו במערכות הבחירות בעשור האחרון.

בסופו של יום, הסערה הזו תחלוף והנזק ליחסים בין ישראל לרוסיה יהיה זעיר, אם בכלל. גם מעמדו של ארגמן לא ממש ייפגע. ככלות הכל, זה גם מסיט ממנו את האש של חוגי הימין על חקירת החשודים בטרור היהודי ומציג את הארגון כמי שדואג לדמוקרטיה ופועל נגד כל מי שרוצה לחדור לישראל.