חיל האוויר תקף שוב בסוריה, כך על פי דיווח סוכנות הידיעות הרשמית של סוריה. אבל לא צריך את הדיווח הזה או להסתמך על הקלישאה שהצנזורה כופה עלינו העיתונאים הישראלים: "על פי מקורות זרים". הרמטכ"ל הפורש גדי איזנקוט אישר בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי בשנים האחרונות תקף חיל האוויר אלפי פעמים. הערכתי היא שמאז 2014 מדובר בלפחות 4,000 תקיפות או אולי יותר. 

אף שבכתבה לא נעשתה חלוקה של מספר תקיפות בכל זירה וחזית, אפשר להעריך שחלק ניכר מהן היו בסוריה נגד יעדי איראן וחיזבאללה הכוללים מחסני נשק והעברות נשק ומאמצים איראניים להתבסס במחנות צבא ובבסיסי אוויר ומודיעין של צבא סוריה. בשיחה עם עיתונאים אישר איזנקוט כי רק בשנת 2018 היו כ־2,000 תקיפות.


התקיפות מעידות כי ממשלת ישראל נחושה להמשיך ולהפעיל את חיל האוויר, המודיעין ויחידות נוספות כדי לבלום את איראן מהקמת בסיסים על אדמת סוריה. בראיונות ובתדרוכי הפרידה שלו מתגאה איזנקוט שלפי שעה הצליחה מדיניות התקיפה של ישראל לבלום את המאמץ האיראני להתבסס בסוריה, אך האמת שזה הושג לא רק בזכות הנחישות של הדרג המדיני, מודיעין מדויק וביצוע של טייסי חיל האוויר, אלא גם בשל העובדה שעד ספטמבר האחרון רוסיה העלימה עין ואפשרה לישראל לפעול בשמי סוריה ולבנון.


מאז תקרית הפלת מטוס הביון הרוסי על ידי טיל סורי במהלך תקיפה של חיל האוויר, צומצם מספר התקיפות. ברם, זו של ליל שבת, אם אכן בוצעה על ידי ישראל, מעידה כי עדיין נותר לישראל חופש פעולה.


לדברי איזנקוט, החזון של מפקד כוח אל־קודס במשמרות המהפכה של איראן, גנרל קאסם סולימאני, היה לפרוס כ־100 אלף לוחמים שיעים בסוריה בכלל ובקרבת הגבול עם ישראל בפרט, כדי לכונן חזית שנייה לזו של חיזבאללה בלבנון. אך גם אסור להפריז ולהתבשם מההישג: המיליציות השיעיות אינן כוח לוחם רציני. אין להן טנקים או טילים, והן שימשו בעיקר את איראן כבשר תותחים במלחמה נגד דאע"ש וארגוני המורדים האחרים נגד משטרו של בשאר אסד.


גם איזנקוט הודה כי האיראנים לא ויתרו על החזון והאסטרטגיה שלהם. באחרונה ניכר שהם מחדשים את מאמציהם. זה נעשה גם על רקע החלטת ארה"ב להסיג את כוחותיה מסוריה. לפי הפנטגון, ובניגוד לדברי היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון, הנסיגה כבר החלה. על רקע חידוש הניסיון האיראני, העבירה ישראל בקשה לרוסיה להתערב. 


בראיון ל"ניו יורק טיימס" סיפר איזנקוט עוד כי הצלחת ישראל היא גם בזכות מדיניות נבונה לא ליטול אחריות על התקיפות ולא לקחת עליהן קרדיט. כתבים ופרשנים צבאיים שמעו מפיו דברים דומים בשיחות רקע, והקפידו לכבד את הסיכום לא לפרסם את הדברים. גם הצנזורה מנעה זאת בטענה שכל פרסום יפגע בביטחון המדינה. אבל כעת החליט איזנקוט לקבל אחריות וגם קרדיט. 


למחלקת ביטחון מידע בצה"ל ולצנזורה יש מין מנהג לאפשר לאלופים לקבל מתנת שחרור ולהתגאות במבצעיהם בראיונות פרישה. עשה זאת בעבר מפקד חיל האוויר אמיר אשל, שאמר כי בוצעו כ־200 תקיפות, וכעת איזנקוט, שדיבר על אלפים. כנראה ששומרי הסודות מגלים גמישות לגבי המושג ביטחון כשזה נוגע למי שהם חפצים ביקרם.