ומי מלין עליה? מס ההכנסה. וואו, לא מצאו גוף יותר משעמם מזה? שוב הפער הבלתי נתפס בין משרדי מס ההכנסה עם כל הניירת והפקסים, המספרים הסידוריים, השנתונים, הרבעונים ואלפי דוחות השומה שאין בהם טיפת סקסיות, לבריה היפה, התמירה, האצילית עם מסיבות היוקרה, הזוגיות הפוטוגנית עם ליאונרדו דיקפריו, החופשות הסקסיות באל־איי והשותפות בחברות האופנה המצליחות הודיס וקרולינה למקה ברלין.
"היי ג'ורג', זו בר, מה נשמע? נכון, הרבה זמן לא דיברנו. כן, כן, אני בסדר. איך אצלכם? איך ליאו? שמעתי שיש לו חברה, איזה יופי. אין לך מושג כמה אני מאושרת בשבילו... באמת, נכון גם אני התחתנתי. כן, כבר שני ילדים... חחח... תשמע, האמת היא שאני צריכה לבקש ממך משהו... תראה, עושים לי פה קצת בעיות במס הכנסה ואני צריכה אישור. נכון... בקיצור, אני צריכה אישור שגרתי בארצות הברית... תעשה את זה בשבילי? אז בוא תרשום את המייל שלי, בטח, בטח... מצוין. טוב, תמסור ד"ש לליאו. וכן, אתה צודק, אני חייבת לקפוץ... ברור, ברגע שאני שם, אני מתקשרת. חייבים, חייבים. ביי, ג'ורג'. תודה".
ועכשיו היא גם מתעתדת להנחות את האירוויזיון. דווקא מי שמתעקשת להשתמט (לכאורה) מכל החובות, מבקשת שוב לזכות בכל התהילה ורוצה להתמתג כפנים של ישראל. זהו שוב פער עוכר שלווה, אבל דווקא בגללו אין מתאימה ממנה להנחות את האירוויזיון. הרי הצביעות הזאת היא תכונה כל כך ישראלית. צריך לקרוא לה בר ישראלי. עוטה על עצמה תדמית מלכותית של נסיכה טהורה, חייכנית, אבל לא מן הנמנע שהיא תחמנית קטנה, עוקפת תורים, חובבת מתנות יוקרה, ומעדיפה שמישהו אחר יעשה במקומה את העבודה.