כחודש חלף מאז שהודיע הנשיא טראמפ על הוצאת הכוחות האמריקאים מסוריה, כ־2,000 איש במזרח המדינה. מה לא נאמר בימים שלאחר ההחלטה? שזו סטירת לחי משפילה לישראל; שארצות הברית היא משענת קנה רצוץ שאסור לסמוך עליה; שנפתח השער בפני השתלטות איראן על סוריה; שאמריקה נטשה את המזרח התיכון, שצה"ל צריך להיערך לעידן אסטרטגי חדש בזירה הזו. וכמובן הכורדים המסכנים, בני הברית של ארצות הברית, שהופקרו לציפורני ארדואן. כל הפרשנויות השחורות הללו נראו לי מלכתחילה כמופרזות ביותר ואף שגויות. אני חושב שטעיתי בנושא של הכורדים, קבעתי גם אני כי הם הופקרו. אז מהי התמונה הנוכחית במפה הסורית?
 

נתחיל בכורדים. לפי שעה, הם לא הופקרו. ארצות הברית הזהירה מפורשות את טורקיה לא לתקוף את הכורדים, השולטים למעשה על כמעט שליש משטחה של סוריה, המשתרע ממזרח לנהר הפרת וכולל את מרבית בארות הנפט והגז שלה. הם כן נאלצו לעזוב את מנג'יב, הנמצאת ממערב לפרת, ושאינה אזור כורדי. בשלב זה, לא הטורקים ולא הכוחות השונים של משטר אסד שולטים בעיר. אם צבאו של ארדואן ייכנס לשם, יושלם רצף טריטוריאלי של "אזור ביטחון טורקי" בתוך סוריה, לאורך מאות קילומטרים, מהים התיכון ועד לפרת. בתוך האזור הזה ניתן להכליל גם את מחוז אידליב הגדול, עם אוכלוסייה של כשלושה מיליון נפש ועשרות אלפי מורדים, חלקם מאומנים וחומשו על ידי הטורקים. 
 

אזור טנף הוא נקודה אסטרטגית. הנוכחות האמריקאית שם, עם מורדים שאומנו על ידם, מונעת מאיראן ציר יבשתי קצר ונוח לדמשק. ארצות הברית הודיעה כי לא תיסוג ממנו. ובכל מקרה, האמריקאים התחילו לבנות בסיס  בצד העיראקי, לא הרחק מטנף, כלומר בכל מקרה הם יחסמו בפני טהרן את הציר החיוני הזה. ארצות הברית הכריזה באופן ברור כי לא חל שום שינוי במדיניות שלה כלפי איראן – לפעול לבלימת השפעתה בסוריה ולהביא לסילוקה.

כוחות של צבא ארה"ב בקרבת גבול סוריה-טורקיה. צילום: רויטרסכוחות של צבא ארה"ב בקרבת גבול סוריה-טורקיה. צילום: רויטרס


ישראל תמשיך, בברכת אמריקה, לתקוף את המאמץ האיראני לבסס עוצמה צבאית בסוריה ולצייד את חיזבאללה בנשק מדויק. ארצות הברית, מצדה, תגביר את המלחמה הכלכלית שלה באיראן על מנת לחנוק, בין השאר, את כוונותיה האימפריאליסטיות בסוריה, עיראק ותימן. בהקשר הזה, למשל, יש לראות את הירידה במחירי הנפט: אחד מכלי הנשק של אמריקה בתקופת טראמפ. ארצות הברית הפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, ועם סעודיה היא זאת שקובעת היום למעשה את המחירים בחוזים עתידיים.

אגב, כלי הנשק הזה מכוון גם נגד פוטין. הרוסים הם השולטים היום בסוריה, שיידרשו שנים על גבי שנים כדי לשקם אותה, אם בכלל יימצאו רצון וממון לעשות זאת. אסד הוא למעשה מריונטה של פוטין. ואי אפשר בלי דאעש. הוא עדיין חי ובועט, לוחם מלחמת גרילה, בעיקר במזרח סוריה. ספק אם ניתן יהיה להוציא לו תעודת פטירה סורית.
 

ולגבי הכוח האמריקאי עצמו: הוא "התחיל להוציא ציוד". רובו יעבור לעיראק בתהליך מדורג שייקח כמה חודשים. אם יהיה צורך, העוצמה הצבאית של ארצות הברית תופעל בסוריה באמצעות חיל האוויר. מלחמת האזרחים האיומה מאחורינו, אבל המלחמות שם לא נפסקו, גם לא הרציחות. פשוט כבר לא מדווחים על כך.