פרשת "מין תמורת מינוי", אשר במרכזה עומד יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר אפי נוה, תופסת את תשומת הלב הציבורית, ובצדק. אם החשדות יתבררו כנכונים, מדובר בפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט. מטבע הדברים, מאז שנחשפה הפרשה עסוקים כולם בחשדות עצמם ולא במקור שהעביר למשטרה את הראיות. אולם במקביל לדיון על עצם החשדות שמזעזעים את המערכת המשפטית, ההתנהלות של הדס שטייף, מעבירת החומר המפליל למשטרה, חמורה ומצדיקה אף היא דיון ציבורי.

העיתונאית הדס שטייף עבדה במשך חודשים על התחקיר, אך בחרה לא לפרסם אותו, והעבירה לפני מספר שבועות את החומרים שאספה לחוקרי יחידת להב 433. לדברי בועז בן צור, עורך דינו של נוה, המידע הלוהט הגיע לשטייף מידי גורם המסוכסך עם מרשו, אולם היא לא יכלה לפרסם אותו מכיוון שהוא התקבל בדרך לא חוקית.

עוד ממשיך בן צור ואומר כי הגורם שהעביר לשטייף את החומרים נגד נוה לא יכול היה להעביר בעצמו את החומרים למשטרה, כי פעולה זו הייתה מעלה שאלה בדבר קבילות הראיות, וחשוב מכך: מאלצת אותו להודות בביצוע עבירה לצורך השגת החומר המפליל. בלית ברירה הוחלט כי שטייף תעביר למשטרה את הטלפון תוך שמירה על חיסיון עיתונאי למקור העברייני שהעביר לה את החומר ותוך הבטחת חסינות לשטייף מפני העמדה לדין.

לטענת גורם הבקיא בפרטים, ראש יאח"ה ניצב משנה יואב תלם הגיע לביתה של שטייף לאסוף את החומרים, ומשם נסע לבית משפט השלום בנתניה כדי להוציא את צו איסור הפרסום על החקירה. שטייף מצדה קיוותה שהסיפור לא ידלוף, ונזפה בעיתונאים שמסרו פרטים על הפרשה שהיא רצתה עליה בעלות.

אפי נוה בדיון להארכת מעצרו. צילום": אבשלום ששוניאפי נוה בדיון להארכת מעצרו. צילום": אבשלום ששוני

# # #

תנ"צ גיא ניר, שנמצא בחופשה כפויה מהמשטרה מאז 2015 עקב חשדות לעבירות משמעת, הגיש השבוע תביעת דיבה נגד שטייף. בתביעתו נטען כי שטייף היא מקור מודיעיני של משטרת ישראל. "הקשר הפסול של הנתבעת עם גורמי מודיעין במשטרת ישראל מקרין על פרסומיה והופך אותה הלכה למעשה מעיתונאית ל'שכירת חרב ועט להשכיר' בידי גורמים בעלי אינטרס מובהק לפגוע בתובע".

כמי ששימש כראש מערך המודיעין של משטרת ישראל, קובע ניר בתביעה כי שטייף "נמצאת בקשר פסול ותוך ניגוד עניינים עם גורמי מודיעין במשטרת ישראל, באופן שהופך את הנתבעת לכלי שרת בידי אותם גורמים אשר עלולים להפעיל את הנתבעת בין אם ביודעין ובין אם שלא ביודעין כעט להשכיר במטרה פסולה". לטענת ניר, "כך ניזונים אותם גורמי מודיעין ממידע אשר מספקת להם הנתבעת, שאותו היא משיגה במסגרת היותה עיתונאית, וכן מזינים אותה במידע שאותו היא מפרסמת כאילו היה מידע מוסמך ואמיתי".

בשיטות משפט אחרות התיק הזה כלל לא היה נדון. בארה"ב, למשל, קיימת דוקטרינת "פרי העץ המורעל", שלפיה אם הראיות התקבלו בדרך לא חוקית אין דרך להכשיר אותן או להלבין אותן, וכל ראיה שמגיעה בעקבות הראיות הפסולות נפסלת אוטומטית אף היא.

ההיגיון המוסרי שעומד מאחורי הדוקטרינה ברור: המטרה היא להרתיע את המשטרה או גורמים אחרים מלבצע עבירות ולחצות את הקווים כדי להשיג הרשעה. אם הראיה לא תהיה שווה כלום, אין סיבה להפר את זכויות החשוד.

בישראל, חומרים שהתקבלו בדרכים פסולות ולא חוקיות היו כשירים לשמש כראיות במשפט הפלילי. אולם בשנת 2006 התקבל פסק דין תקדימי שנודע בשם "הלכת יששכרוב", שבו קבע בית המשפט כי ישנם מקרים המצדיקים פסילת ראיות שהתקבלו בדרכים לא חוקיות.

באוגוסט 2018 החליט בית המשפט העליון לזכות את אלישע חייבטוב מהרשעה ברצח לנוכח התנהלות שערורייתית כלפיו מצד צוות החקירה המשטרתי. בתי המשפט גם פסלו את ההודאות של הנאשמים בפרשת הפיגוע בדומא וזיכו את הנאשם ברצח סלומון רדאי. מאחורי שורת הפסיקות הללו עומד העיקרון "צדק צדק תרדוף". גם את הצדק צריך לרדוף בצדק ולא בדרכים עקלקלות.

מטרת גורמי אכיפת החוק, המשטרה ופרקליטות המדינה היא למנוע את השחתת המערכות הציבוריות, אולם ייתכן שבמקרה זה נחצו קווים אדומים. זכויותיו של אפי נוה כחשוד אינן נמצאות בראש מעייניו של הציבור בישראל. רשויות אכיפת החוק ועיתונאית בכירה יצרו כעת תמריץ אדיר להלבין פשעים ולרמוס את זכויות האזרח הבסיסיות. כל חברת חקירות פרטית תוכל להשתמש בתרגיל הזה, לעבור על החוק, לחדור לרשות היחיד, להאזין ולצלם, ואז להעביר את הממצאים למשטרה בתיווכה של התקשורת.

כדי לחשוף את פרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי־כץ היה צריך עיתונאי חדשות ערוץ עשר לבצע צילום בסתר ולקלוט בעין המצלמה את המסרונים ששלח חוקר הרשות לניירות ערך לשופטת המעצרים. בחברת החדשות למדו את השיטה וצילמו את הסלולרי של שרת התרבות מירי רגב כשהיא שולחת הודעת טקסט ללשכה שלה בעניין פוליטי. בהמשך פורסמו אייטמים נוספים שמקורם בחדירה גסה לטלפון הנייד של המצולמים בסתר. האם אנחנו רוצים לחיות בחברה שרשות היחיד חדלה להתקיים בה? שבה לא קיים ערך הפרטיות? אלו שאלות שאסור לטאטא מתחת לשטיח. היום זה אפי נוה, מחר זה יכול להיות כל אזרח אחר.

שטייף מסרה באמצעות דוברות גלי צה"ל: "הטענות המובאות בפנייתך אינן מדויקות. מעבר לכך לא נוכל להוסיף משפנייתך נוגעת לחקירה מתנהלת, המצויה תחת צו איסור פרסום".