גם אחרי 30 שנות סיקור אינטנסיביות, שני ספרים, מאות טורים, אין ספור גילויים וסקנדלים וקלטות וצרחות ושאר התופינים שכרוכים במשימת סיקור משפחת נתניהו, מתברר שעוד לא ראינו כלום. תמיד תהיה שם עוד תחתית לחבית, עוד שפל למדרגה. זו הייתה התחושה אתמול, תוך כדי צפייה בפיצ’ר של גיא פלג בחדשות 12 על “התוכנית הסודית לחיסולו של נפתלי בנט” באמצעות אתר וואלה.


הכתבה הזו, כמה דקות טלוויזיוניות בסך הכל, מדגימה באופן מושלם את הסיבה שבעטייה בנימין נתניהו, רעייתו, בנו ונושאי כליהם עדיין איתנו. טעימה אחת של סחי, שמעבירה את החוויה כולה. לראות ולא להאמין. או, בעצם, להאמין.


הרי אם אילן ישועה לא היה מצייד את חוקרי המשטרה במסרונים עצמם ובהקלטות נלוות, איש לא היה מעלה על דעתו שזה יעלה על הדעת. הרי זה לא באמת אנושי להפעיל את כל מערכת הלחצים הדורסנית הזו כדי להשחיר את רעייתו של נפתלי בנט או להרוס את שמו של אביו הקשיש (ז”ל).


הרי כל מערך הדרישות, שאינו יודע שובע, באמצעות איש קשר חמוש בסיגר שמנמן (זאב רובינשטיין), היושב בכלל בניו יורק, שהוקם רק כדי למעוך את בנט, מעיד על פתולוגיה מסוכנת, שלא לומר אובססיה מטורפת, שבמסגרתה צריך להרוס, להשמיד ולאבד כל מי שרק מעלה על דעתו לתכנן להיות אי פעם אלטרנטיבה כלשהי למלוכה.


זה לא שנפתלי בנט הוא איזה שמאלן, שזומם להחזיר את המולדת לערבים ימ”ש. הוא ממש לא. הוא אפילו היה ראש המטה של נתניהו עצמו, בטרם נחשף לשכינה הרושפת שהטיסה משם אותו ואת איילת שקד.


הדרך חסרת הפשרות שבה מפעילה המשפחה את נכסי יום הדין שלה, במאמץ אדיר לפרק את בנט לגורמי־גורמים ורסיסי־רסיסים, לא להשאיר ממנו אבק לפליטה, מעוררת פלצות. התיאבון שאינו יודע שובע לקבל עוד, ועוד, ועוד אייטמים שליליים והכפשות שנתקעות בדף הבית שעתיים ושאר זוטות שנועדו לקלף מבנט את מה שעוד נשאר עליו; הבהלה שאוחזת בכל הנספחים שמסביב, כולל הבעלים, שאול אלוביץ’; הניסיון הנואש של המנכ”ל, אילן ישועה, להציל משהו מהאש, תוך המשך ריצויו של המולך - כל אלה גורמים לצופה, שכבר ראה דבר או שניים בחייו, לרצות להתפשט מבגדיו בתום הצפייה, להשליכם אל המדורה ולשטוף את עצמו בליזול.


מסע הטירוף המסתורי נגד נפתלי בנט הוא רק דוגמית למה שמתרחש כאן, מעל ומתחת לרדאר, בימים כתיקונם. מסע מהסוג הזה אתם רואים עכשיו נגד גדעון סער. מה חטאו של זה? לא ברור. הוא כנראה בעד “שלטון החוק”, או משהו. ונגד ראובן (רובי) ריבלין. ונגד כל קול שמעז לחרוג מהשורה ולא להתייצב בדום מתוח לכל תת־גחמה של סגן מפיק דיגיטל זוטר שראה פעם את יאיר נתניהו במסדרון. 


ככה זה מתנהל, והכתבה אתמול בערוץ 12 העניקה לנו הצצה נדירה, חווייתית, עוצמתית ומספקת, ממש כאילו אנחנו אחרי סיבוב ב”פוסיקט” עם יורש העצר. 

זהו סוד קסמה של המשפחה המופלאה הזו. זוהי הסיבה שבגללה היא עדיין כאן, ממשיכה לאחוז מדינה שלמה במקום רגיש, ממשיכה לתפעל ולהריץ עדת גמדים מיוזעת שמתרוצצת בין האולפנים והמיקרופונים באותן זעקות המוכתבות מאותו מולך שמנסח את דפי המסרים וססמאות הסרק ששוטפות את מוחם של השטופים ומניעות את הגלגלים שלא ינוחו לעולם, שלא יפסיקו לשקשק ולהתגלגל ולפרק ולדרוס כל מי שרק מעז לעלות על דל דעתו שיש חיים בלעדי נתניהו. אמן.