יודגש כי בהודעה הזו אין שום התייחסות לעובדה שאיראן שגרה טיל קרקע-קרקע לעבר צפון הגולן באזור חרמון, שלמרבה המזל יורט בידי כיפת ברזל. לכאורה מדובר בהודעה חד צדדית, שמטילה שוב את האחריות על ישראל בשל תקיפותיה הנמשכות בסוריה. ברור לכן שההודעה אינה ערבה לאוזניים ישראליות.
ואפשר שיש גם צדק אצל דוברי האופוזיציה, הטוענים שחופש הפעולה של ישראל בשמי סוריה, שממילא הצטמצם מאז הפלת מטוס הביון הרוסי בספטמבר 2018, הצטמצם עוד. ברור גם שעודף הפטפטת שאחזה בחודש האחרון בדוברים רשמיים של ישראל - ראש הממשלה, שרים והרמטכ"ל הפורש גדי איזנקוט - שעשו "אאוטינג" למדיניות העמימות, אינה מקלה על רוסיה.
אבל העובדה שרוסיה שתקה 3 ימים, ושתגובתה המפנה את האצבע המאשימה רק לישראל לא באה ביוזמתה, אלא במענה לשאלה, יכולה אולי להצביע על תהליך של אי ודאות בקרמלין באשר לעימות הישראלי-איראני המתחולל בשטח סוריה.
ברור שהאינטרס הרוסי נותר כפי שהיה: ייצוב משטרו של הנשיא בשאר אסד וביסוס מעמדה הצבאי, המדיני והכלכלי בסוריה. כל פעולה שעלולה לחבל בהשגת יעדים אלה מתפרשת כסיכון של האינטרסים הרוסיים. ובכל זאת, אפשר שהקרמלין נמצא בעיצומו של חישוב מסלול מחדש. אולי הוא הפך אדיש לחילופי המהלומות בין ישראל לאיראן, כל עוד הן אינן מסכנות את משטרו של אסד.
ואולי אף להיפך - אולי לרוסיה יש עתה אינטרס ששני הצדדים דווקא יגבירו את ההתכתשות ביניהם. זאת בתקווה כי ההתכתשות הזו רק תאיץ את השגת מטרתם: להביא לנסיגת כל הכוחות הזרים מסוריה (ארה"ב, בלי קשר, החליטה בכל מקרה להתחיל לסגת), איראן במיוחד, ולהותיר את רוסיה ככוח הזר היחיד במדינה.
התרעות פיקוד העורף